מגמה מדאיגה: יותר ילדות ונערות עוברות הזרקות בוטוקס
הזרקות בוטוקס והליכי אסתטיקה דומים מיועדים לטיפולי "אנטי-אייג'ינג" והיו עד לפני עשור נחלתם הכמעט בלעדית של מטופלים מבוגרים המעוניינים להיאבק בנזקי הזמן שניכרים על עור פניהם וגופם, אך לאחרונה חלה אינטגרציה שלהם לשכבות גיל נמוכות ואף בקרב נערות צעירות בגילאי 17 או פחות. בעידן בו אידיאל היופי הולך ומשתנה במהירות תוך שמושם דגש על "שימור השלמות" על ידי טיפול "מניעתי" של הזרקות שלכאורה צריך להתחיל כבר מגיל צעיר, ילדות ונערות צעירות בישראל חשופות לא רק לביצוע ההליכים הללו אלא איתם גם לנזקים הפוטנציאליים שעלולים להיגרם להן.
ד"ר סיון מרסר, המומחית בתחום רפואת העור וטיפולי האסתטיקה והלייזר, מספרת בנושא זה בכתבה חדשה שפורסמה באתר ynet כי "בשנים האחרונות אידיאל היופי הפך למשמעותי וחשוב, ובמקביל, הגילים שמתעניינים בכל הנושאים שקשורים לזה הולכים ויורדים. אני רואה את זה בשלל דרכים: בנים ובנות בני עשר ומטה שמתייעצים איתי לגבי שיעור יתר או מריטת גבות, דברים שבכלל לא היו בדור שלי, ואני נושקת ל־40. אבל זה לא אותו דבר כמו הזרקה לטיפול בשפתיים אצל נערה בת 17, שזה לא רק שינוי באידיאל היופי, אלא גם משהו יותר פרמננטי מאשר לק בציפורניים, החלקת שיער עם מחליק או איפור שאפשר להוריד. נכון שזריקות מילוי נספגות אחרי הרבה זמן, אבל בסוף, ההזרקה הראשונה משנה את נקודת הפתיחה, והרקמה, גם חודשים אחרי שהחומר נספג, לא חוזרת למצב ההתחלתי שלה. וזה כמובן עוד לפני שדיברנו על המצב הנפשי העדין של ילדים בגיל הזה, שבו כל הרגשות מוקצנים, ואז חס וחלילה כל תחושה שלילית לגבי הנראות של ההזרקה יכולה להיות קריטית".
המניע העיקרי לצמיחה בתופעה של ביצוע הליכים קוסמטיים והזרקות בוטוקס בקרב נערות צעירות, כך לפי הכתבה, הוא חשיפה מוגברת שלהן לנושא דרך האינטרנט ובעיקר בפלטפורמות השונות של הרשתות החברתיות. בנושא זה סיפרה בכתבה עדי כהן, פסיכולוגית רפואית המנהלת את המרכז לטיפול ממוקד דימוי גוף ב-'קוגנטיקה', כי "ממחקרים עולה באופן מובהק כי בעשורים האחרונים יש עלייה דרמטית באחוז הפרוצדורות הקוסמטיות המבוצעות. חלק מהמחקרים אף מזהים כי גיל האוכלוסייה שפונה לפרוצדורות קוסמטיות הינו צעיר יותר בהשוואה לעבר. לצד זאת ניכר כי מתוך כלל צרכני הפרוצדורות הקוסמטיות, אחוז הפונים לניתוחים פלסטיים מובהקים (כמו ניתוחי חזה, אף ובטן) ירד יחסית, וכי הפרוצדורות הקוסמטיות היותר פופולריות הן הזרקות של חומרים כמו בוטוקס וחומצה היאלורונית".
בנושא הבסיס הרגשי שעומד מאחורי התופעה המתגברת בקרב נערות צעירות, מספרת כהן בדבריה כי "בכלל, יופי ותהליך ההזדקנות עברו מדיקליזציה – כלומר, החלו להיתפס כבעיות רפואיות, אם כי אלה תופעות חברתיות. לנוכח זאת, טיפוח קוסמטי החל להתבסס כסוג של תחזוקה נדרשת של טיפול עצמי (self care). המסר הוא שאם אכפת לך מעצמך, יהיה אכפת לך גם מאיך שאת נראית, וזה יתבטא באופן שאת מתלבשת, מתאפרת ומקיימת שגרת טיפוח שכוללת פרוצדורות קוסמטיות. לאחרונה שמתי לב למגמה גוברת, שבה ידועניות רבות מדברות בגילוי רב יותר על הפרוצדורות הקוסמטיות שהן עוברות, אפילו מתגאות בכך, וממשיגות אותן כחלק משגרת הטיפוח".
בסיום דבריה הוסיפה כהן בנוגע לגורמים שונים המסייעים להתפתחות והתעצמות קצב ההתגברות של התופעה בעידן המודרני, ואמרה כי "אני חושבת שבכל אמצעי המדיה מודגשים סטנדרטים של יופי בדגש על רזון ונעורים. אבל, אם בעבר האצבע המאשימה ביצירת דימויי יופי בלתי אפשריים הופנתה בעיקר כלפי תעשיית הקולנוע והדוגמנות – היום כולנו שותפים פעילים לכך. בכל פעם שמישהי מעלה לרשתות סלפי שעבר פילטרזציה, היא מחזקת את מיתוס היופי. בכל פעם שידוענית מספרת על פרוצדורות קוסמטיות כחלק משגרת הטיפוח שלה, ומדגישה את החשיבות של 'להתחיל עם זה כמה שיותר מוקדם' כדי שהתוצאות יהיו טובות יותר – היא מחזקת את הרעיון שהצערת עור הפנים, מילוי קמטים ופיסול הפנים הם הליך נחוץ ופשוט (וכביכול לא פולשני), השקול לצריכת מוצר קוסמטי כמו איפור".
