תרופה למכה? מחקר מראה איך מונעים הידרדרות במוח
תסמינים של התדרדרות קוגניטיבית אשר פוגעים ביכולתם של המוח ומערכת העצבים מטרידים אנשים בגיל מבוגר ואף עלולים במקרים מסוימים להתפתח עד לכדי מחלות ניווניות שונות ובהן אלצהיימר ודמנציה. מחקר אמריקאי חדש אשר במהלכו בחנו חוקרים נתונים הנוגעים להגנה על היכולת הקוגניטיבית של המוח, מראים כיצד ניתן אולי למנוע התפתחות של התדרדרות קוגניטיבית ולדאוג לתפקוד המוח, גם בגילאים מאוחרים.
המחקר החדש נערך על ידי צוות חוקרים מאוניברסיטת אוהיו ובמהלכו התבצע מעקב אחר נתונים של יותר מ-20 אלף משתתפים מבוגרים בני 54 עד 65 במהלך כ-20 שנות מעקב אחר כל אחד מהם, זאת במטרה לאפשר לחוקרים להסיק מסקנות רוחביות שיהיו רלוונטיות לאוכלוסייה הכללית. במחקר נבחן הקשר בין שמירה על יכולת קוגניטיבית גבוהה בגילאים מאוחרים לבין נתונים אישיים שונים של הנבדקים אשר כללו בין היתר נתונים שנוגעים לפרנסה שלהם, תחום העיסוק שלהם, ההשכלה שלהם, מצבם המשפחתי, רמת הדיכאון הממוצעת שהם מגדירים לעצמם, אמונתם הדתית, משקלם, גובהם ויכולתם הקוגניטיבית הממוצעת.
מסקנות המחקר מלמדות לדברי החוקרים על כך שפיתוח יכולות קוגניטיביות גבוהות ושמירה עליהן לאורך זמן הן סגולות שזוהו בעיקר בקרב מי שרכש השכלה אקדמית גבוהה, אך במקביל ניחן בכך גם מי שהחזיק לאורך זמן בעבודה שביצועה דורש יכולות חשיבה ועיבוד נתונים. המסקנה העיקרית של החוקרים הייתה כי מי שרוכש לעצמו השכלה גבוהה או עבודה שמפתחת את המוח יכול לשמור לאורך זמן רב יותר על יכולת תפקוד קוגניטיבית גבוהה יותר, ובהמשך לכך סיכם ואמר אחד ממחברי המחקר כי "אם יש לך עבודה שמאתגרת אותך מבחינה מנטלית, יש לך מזל, כי אתה משתמש במוח שלך כל הזמן. ככל שיש יותר אתגרים נפשיים בעבודה שלך, כן ייטב".
בכתבה חדשה שפורסמה בנוגע לתוצאות המחקר באתר 'ynet' הובאו דבריו של ד"ר תומס ויסנייבסקי, אשר מוכשר כרופא נוירופתולוג ועובד כמנהל המרכז לחקר מחלת אלצהיימר באוניברסיטת ניו יורק, אשר ציין כי "מחקרים קודמים הראו שחינוך, מצב סוציואקונומי גבוה וגישה מיטבית לשירותי בריאות, קשורים לחוסן של המוח. ובכל זאת, הממצא של המחקר הנוכחי, שגורמים שאנשים יכולים לשלוט בהם עשויים להסביר עד 40% מההבדלים באובדן היכולות הקוגניטיביות מגיל 54 הוא בהחלט חדשות טובות".
ד"ר שחר שלי, המומחה לתחום הנוירולוגיה מטעם המרכז הרפואי רמב"ם, הוסיף בכתבה כי "במשך שנים ידענו שהקשרים בין הנוירונים במוח משתפרים ברגע שמופעלת אינטגרציה בין האזורים השונים. לנוירונים יש פוטנציאל פעולה כזה שככל שאנו משתמשים בהם יותר בצורה חזרתית, כך משתפרת פעילותם. כידוע, ככל שאנו חוזרים על חומר שוב ושוב, אנו זוכרים אותו טוב יותר, משום שהחזרתיות מחזקת את תפקוד הנוירון והרשת העצבית שהוא חלק ממנה. כך למשל, בזמן שלומדים לנגן או לנהוג, ההתחלה קשה אולם עם הזמן זו כבר הופכת לפעולה אוטומטית. התהליך הזה, של יצירת הקישוריות בין הנוירונים, חשוב מאוד לתפקוד המוחי וליעילותו והוא חלק מתהליך של סינפטו-ג'נזיס, יצירת קישורים חדשים בין סיבי עצב".
בהמשך לכך סיכם ד"ר שלי את דבריו באומרו כי "עם זאת, לא מספיק לסיים תואר אקדמי. המחקר שעקב אחרי אלפי אנשים במשך שנים רבות, מסיק שהקריירה שבאה בעקבות הלימודים האקדמיים, היא המכרעת למניעת ההידרדרות המוחית. קריירה שגורמת להפעלת המוח ולהמשך שימור הקישורים העצביים, היא שעשויה למנוע את ההידרדרות המוחית. ובכלל, למטופליי אני אומר שאף פעם לא מאוחר לדאוג לתפקוד המוח, גם בגיל 80. לימוד שפה חדשה, חשיפה לקהילות וחוגים חברתיים, חוויות, מסעות למדינות ותרבויות חדשות – כל אלה יוצרים חוויית לימוד מאתגרת למוח, שמשפרת את התפקוד שלו, ועשויה למנוע את ההידרדרות הקוגניטיבית".
