שכבה חדשה במוח? מחקר חדש גילה ממצאים מדהימים
המוח האנושי הוא ככל הנראה האיבר המורכב ביותר בגוף האדם וזה שאנו יודעים לגביו הכי מעט מידע מבוסס ומוצק, בעיקר לאור תוצאותיו של מחקר חדש בו נחשף כי אפילו המודל הבסיסי של קרום המוח שהכרנו עד היום הוא שגוי מיסודו. לאחר שנים רבות בהן נוירולוגים מומחים מכל העולם הסכימו ביניהם כי המוח האנושי מוקף במבנה בקרום תלת-שכבתי שכל אחת משכבותיו היא בעלת תפקיד מוגדר, במחקר החדש נחשף כי קיימת למעשה שכבה רביעית שלא הייתה מוכרת עד היום אשר שונה בתכליתה משלוש האחרות.
תוצאותיו של המחקר החדש פורסמו בכתב העת המדעי המכובד 'Science' ומהן עולה כי בנוסף על שלוש השכבות שנמצאות בין המוח לגולגולת ומגנות עליו – הקרום הקשה, הקרום העכבישי והקרום העדין – קיימת שכבה רביעית שעד היום לא זוהתה בעיקר מכיוון שהיא דקה יותר בצורה משמעותית בהשוואה לשלוש השכבות האחרות ולכן הייתה נדמית כחלק מאחת מהן. למעשה, החוקרים מספרים כי שכבה זו היא בעובי של שני תאים בלבד, ובשל תצורתה הייחודית הם כינו את השכבה הזו "קרום תת-עכבישי דמוי-לימפה" (Subarachnoidal Lymphatic-like Membrane), או בקיצור בראשי התיבות SLYM.
השכבה החדשה שהתגלתה במוח מחלקת לדבריהם של החוקרים את החלל התת-עכבישי (בין הקרום העכבישי לקרום העדין) לשני חלקים – תחתון ועליון – באופן דומה לרקמות הפרדה ייעודיות שקיימות במקומות רבים בגוף ובין היתר סביב הלב והריאות. רקמות הפרדה ייעודיות אלו שהתגלו במוח, נועדו לדבריהם של החוקרים למנוע חיכוך בין האיברים וכמו כן ציינו החוקרים שיש להם תפקיד חיוני בסיוע לפעילות מערכת החיסון שחוסמת גישה לתאים עבור גורמי זיהום.
בכתבה חדשה שפורסמה בנושא המחקר החדש באתר 'mako' צוין כי "החוקרים גילו ש-SLYM מונעת מעבר של מולקולות גדולות למוח דרך נוזל המוח והשדרה. גם חלק מהמולקולות הקטנות יותר לא עוברות את המחסום, וייתכן שהוא תומך כך במחסום הדם-מוח, שמקשה על מולקולות מסוימות להגיע למוח וכך מגן עליו מגורמים מזיקים". בהמשך לכך נכתב כי "בשכבה הזאת יש תאים רבים של מערכת החיסון, והם כנראה מקיימים יחסי גומלין עם תכולת נוזל המוח והשדרה, אם כי תפקידם המדויק אינו ברור עדיין. ייתכן ששכבת ה-SLYM שותפה לסינון החומרים שנכנסים למוח עם נוזל המוח והשדרה, ומאפשרת יציאה של פסולת באותו נוזל".
בסיכום ממצאי המחקר ציינו החוקרים והזכירו כי ממצאיהם עדיין מהווים מידע ראשוני בלבד בנושא, ולכן יש לדבריהם להמשיך לחקור את השכבה החדשה שהתגלתה במוח כדי לנסות להבין לעומק את תפקידה ואת המבנה הייחודי שלה. בהמשך למחקר זה, כך סבורים החוקרים, יהיה צורך לעדכן את המודל הנוכחי של המוח האנושי ואף יהיה ניתן להתחיל לפתח תחומים חדשים בתחום חקר המוח. בנושא הפוטנציאל המחקרי של תחום זה צוין בסיכום הכתבה כי "ייתכן שפגמים ב-SLYM מקשים על פינוי של פסולת מהמוח ותורמים להתפתחות מחלות מוח ניווניות כמו מחלת אלצהיימר. גילוי השכבה עשוי לשפוך אור על מחלות כאלה, ואולי לקרב את היום שבו נוכל לרפא אותן".