נדל"ן במרכז החיים: ספרים וסרטים שמציגים את הבעיה

רכישת דירה חדשה היא אחת המטרות הגדולות ביותר של כל אדם בישראל שרוצה לנסות להבטיח לעצמו חיים טובים יותר של שקט כלכלי ואפשרויות נרחבות יותר לצאת לפנסיה מוקדמת או לחופשה ארוכה, אך מעבר לכך הפך הצורך ואף הרצון לדירה חדשה למעין "אובססיה" ציבורית שנראה כאילו מניעה את החיים של כולנו. למעשה, מדובר היום בישראל באחד הנושאים שמבדילים בצורה הניכרת ביותר בין אנשים "ממעמדות" שונים בחברה, ואפילו בנושא שמוצג פעמים רבים במרכזן של יצירות אומנות שונות כמו ספרים, סדרות טלוויזיה וסרטים.

במסגרת כתבה חדשה שפורסמה באתר 'מאקו' מתבצעת סקירה של יצירות אומנות שונות מישראל וגם מעבר לים אשר מתרכזות בעולם הנדל"ן ומציבות אותו "בחזית האובססיה". אחת מהיצירות הללו היא הספר "ביוטופ" של הסופרת אורלי קסטל-בלום שמהווה לפי הכותבים "תעודת זהות נדל"נית מושלמת שמרוכזת במטר רבוע" ויחד איתו מצוין גם הספר "אנשים כמונו" של הסופרת נעה ידלין העוסק במשפחה שעוברת לבית ברשותה, והספר "החמדנים" של הסופר ירמי פינקוס העוסק בסיפור חייו של אמן מבוגר, רווק וחולה אשר מתגורר בתל אביב בדירה שנמצאת בבעלותו.

המסך הגדול בבתי הקולנוע אינו חף גם הוא לפי הכתבה ממיצגי אומנות שקשורים לעולם הנדל"ן ומראים עד כמה עמוקה ורחבה האובססיה של כולנו עם התחום הזה, כאשר אחד הסרטים העיקריים שנגעו לאחרונה בנושא בישראל הוא הסרט "קריוקי". בהתאם לפרטים שפורסמו בכתבה, "הישראליות" של הדמויות בסדרה והאופי התרבותי שאמור לחבר אליהן את הצופים למכנה משותף באה לידי ביטוי מושלם דרך תחום הנדל"ן, כאשר אחד המשפטים העיקריים שזכורים לכל צופי הסדרה ויכול לסכם אותה מצוין הוא "צוץ, תראה, דירה משלנו".

סדרת נטפליקס שצוינה גם היא בכתבה בתור אומנות שעוסקת בתחום הנדל"ן ובאובססיה של הציבור לגבי רכישת דירה חדשה בתור סמל סטטוס וגורם לביטחון בחיים היא הסדרה "מסמנים את סאנסט", אשר אמנם מציגה תרבות נדל"ן של חו"ל ולא של השוק בישראל ומספקת הצצה לבתים שכמעט אף אדם רגיל לא יכול להרשות לעצמו, אבל בדיעבד מהווה לפי הכתבה מעין מיצג "פורנו נדל"ן" שהאוכלוסייה הרחבה תוכל לפנטז בעזרתו על ההצלחה, הסטטוס או "החיים הטובים" שמגיעים לכאורה עם כאלה בתים מפוארים.

מקומות נוספים שצוינו בכתבה אשר עברו להתמקד או התמקדו בתחום הנדל"ן בצורה נקודתית לאחרונה כוללים למשל את הפודקאסט "חלומות גדרה" בו נדון הנושא של "מחיר למשתכן" והשאלה איך קובעים למי תהיה דירה במדינת "עולם שני" בעזרת הגרלות, לצד מדור "כסף בקיר" של אסף ליברמן באתר 'גלובס' העוסק בתחומים רבים בעולם הנדל"ן ועוזר לאובססיה הלאומית לחלחל הלאה מהשוק הפיננסי לתרבות הבסיסית הישראלית.

בכתבה צוין כי "ישראל הראשונה והשנייה" כבר לא מחולקת כמו פעם לאשכנזים ולמזרחים, אלא למי שיש בבעלותו דירה ולמי שאין בבעלותו דירה, ולמרות שישנה חפיפה מסוימת בין שתי ההגדרות הללו הנובעת מכך שבאופן מסורתי למשפחות אשכנזיות יש יותר הון בין-דורי בתחום הנדל"ן, אך לאיטה מתפתחת התופעה להיות ההבדל המרכזי שקיים בין אנשים ממעמדות כלכליים שונים בחברה הישראלית. לסיכום צוין כי 67 אחוזים מהישראלים גרים בדירה שבבעלותם ואילו כ-31 אחוזים מתגוררים בשכירות, כאשר באזור הפריפריה בו הדירות זולות יותר ישנו הבדל סטטיסטי שמצביע על כך שכ-77 אחוזים מהאוכלוסייה מתגוררת בדירה בבעלותה לעומת כ-60 אחוזים מהחיים בערים במרכז הארץ.