החלפת שוכרים מעלה את השכירות: עלייה של כ-8 אחוזים

מחירי השכירות בישראל ממשיכים לעלות ולהקשות על יוקר המחיה המורגש שחשים שוכרים בכל רחבי הארץ, לא רק במקרים של כניסה לדירה חדשה אלא במקרים רבים אף תוך החידוש השנתי של החוזה הרגיל אשר קיים כבר מספר שנים בין אותו בעל הדירה לאותם השוכרים. סיכום חדש שפרסמה הלשכה הארצית המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) בנוגע לנתוני שכירות מראה שאמנם לא חל שינוי רוחבי מגמתי במחירי השכירות המשלמים רוב השוכרים, אך מי שכן חש את השינוי, בייחוד דיירים בדירות שחלה בהן החלפה של השוכרים, עלול לשלם מחיר שגבוה בעד 8.1 אחוזים בהשוואה לחודש הקודם.

נתוני הלמ"ס מראים כי העלייה במדד השכירות הארצי עמדה בחודש החולף על שיעור נמוך יחסית של 0.5 אחוזים, אך מדובר בשיעור שאינו משקף כראוי את העלייה שחלה במחירי השכירות בדירות שכן חלה בהן עלייה, אשר מבוסס בעיקר על העובדה שברוב הדירות שנדגמו בבדיקה השנתית של הלמ"ס לא חל שינוי כלל במחיר השכירות או בפרטי השוכרים. במקביל, נרשמה עלייה חדה יחסית של כ8.1 אחוזים במחירי השכירות בדירות בהן התחלפו הדיירים וכן עלייה בשיעור של כ-4.2 אחוזים בדירות בהן נערך "חידוש חוזה" מול הדיירים הקיימים.

הטבלה המלאה של סיכום נתוני המחקר בנוגע לשינויים במחירי השכירות בדירות שבהן הוחלף שוכר מראה כי מדובר בשיא חדש בנתונים שנמדדו מאז חודש מאי האחרון, כאשר רק בחודש ספטמבר האחרון נרשמו נתונים כמעט זהים בשיעור של 8 אחוזי עלייה בהשוואה לחודש הקודם. הסתכלות דומה על הנתונים הנוגעים לשינויים שחלו במחירי השכירות בדירות בהן חודש חוזה בין בעל הדירה לבין הדיירים הקיימים בדירה (ללא החלפת דייר) מראה שגם פה מדובר בשיא שנתי חדש העומד בחודש החולף על צמיחה בשיעור של כ-4.1 אחוזים.

מחירי השכירות מהווים בדרך כלל חלק ניכר ממה שמכונה "המדד הכללי" (מדד המחירים לצרכן) שמפורסם מדי חודש על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כאשר לרוב יש להם משק בשיעור ממוצע של כרגע מכלל "סל" המוצרים שמשפיעים בסך הכל על המדד הסופי, אשר לפיו נמדדת בין היתר האינפלציה בישראל. מכיוון שמדובר בנתונים בעלי משקל מהותי אשר הייתה קיימת במשך שנים רבות ביקורת הנוגעת לדיוק בחישובם ולדרך בה הם מחושבים, בנתוני הלמ"ס פורסמו השנה גם פירוט והסברים בנוגע לדרך בה מחושבים השינויים במחירי השכירות בהשוואה לשנים קודמות במדד. בנושא זה ציינו בלמ"ס כי "מדד שכר הדירה" המפורסם מידי חודש מבוסס על מדגם בו נבחנו מחיריהם (שכירות) של כ-17 אלף דירות, בטווח שאמור לדברי הלשכה להיות מייצג עבור שלוש קבוצות אוכלוסייה עיקריות המרכיבות היום את רוב שוכרי הדירות במשק הישראלי.