בריאות ומחקרים

מחקר חיסונים של 'כללית': 86 אחוזי יעילות במניעת הדבקה

מחקר חדש אשר נערך על ידי קבוצת חוקרים ישראלים מקבוצת 'כללית שירותי בריאות' ובחן את היעילות הפוטנציאלית של חיסון נגד נגיף אבעבועות הקוף, מראה כי מדובר בהשפעה שבאה לידי ביטוי לכל הפחות בכ-86 אחוזים של יעילות במניעת הדבקה מנשא של המחלה לאדם בריא. הנתונים של המחקר, אשר פורסמו במגזין המדעי 'Nature', נוגעים ליעילות החיסון הייעודי נגד הנגיף של חברת 'Bavarian Nordic' הניתן בשתי מנות, אך לדברי החוקרים מדובר ביעילות גבוהה במיוחד שנרשמה כבר אחת מנה בודדת של החיסון.

נגיף אבעבועות הקוף עדיין לא נחשב לנגיף נפוץ בישראל וישנם מקרים בודדים יחסית של הידבקות בו אך מכיוון שמדובר בנגיף שגורם לתחלואה בעלת חומרה לא מבוטלת אשר עלולה לכלול מלבד חום ועייפות גם כאבי שרירים, צמרמורת וכאבי ראש חזקים, הוא מהווה מוקד להתייחסות מצד רשויות הבריאות במטרה למנוע הידבקות. בכתבה חדשה שפורסמה באתר ynet בנושא, דווח כי 246 בני אדם בישראל נדבקו עד היום בנגיף המסוכן, כמעט כולם גברים, כאשר בנוסף לכך דווח כי כמעט כל הנדבקים הם גברים שמקיימים יחסים אינטימיים עם גברים.

התפרצות נגיף אבעבועות הקוף בישראל נבלמה בצורה מלאה לדברי הכתבה בעקבות מבצע החיסונים שערכו קופות החולים בישראל אשר במסגרתו מוערך כי התחסנו עד היום כ-6,200 איש במנה הראשונה ומתוכם כ,1,850 במנת החיסון השנייה. בהמשך לכך נערך המחקר אשר נועד לבחון את יעילותה של מנת חיסון בודדת, בהתבסס על ממצאיהם של 1,037 נבדקים שהתחסנו בתקופת המחקר ואשר לאחר מכן נבדק מצבם הרפואי 90 ימים לפחות לאחר החיסון. כאמור, ממצאי המחקר מראים על יעילות מניעת הדבקה של 86 אחוזים לאחר מנת חיסון בודדת, זאת לאורך פרק הזמן המוגדר של 90 יום לפחות לאחר החיסון כפי שנבדק במחקר.

המנהל של היחידה למחלות זיהומיות בבית החולים הציבורי 'אסותא', ד"ר טל ברוש, ציין כי המחקר שנערך הוא איכותי מאד בסטנדרט הבדיקה וניתוח התוצאות שלו, והוסיף לגביו בכתבה כי"מנה בודדת של החיסון הביאה ליעילות יפה, אם כי לא מלאה, רק של 86 אחוזים. לא נבדקה היעילות של שתי מנות, שאולי היא גבוהה יותר. מעבר לכך, הסיבה העיקרית למתן החיסון הזה בשתי מנות היא לייצר חסינות ארוכת טווח". במקביל, הוא ציין כי לא ידוע בינתיים לכמה זמן מספיקה אותה הגנה שנמצאה במחקר, ובנושא זה הוסיף כי "בזמנו, כאשר לא היו לנו מספיק מנות, החלטנו לחסן במנה אחת מתוך מחשבה שמנה אחת תיתן יעילות טובה לטווח קצר ולכן תוכל להביא לעצירת ההתפרצות. צדקנו. בהמשך קיבלנו עוד מנות ואנחנו ממליצים לאוכלוסיית הסיכון להתחסן במנה השנייה, מאחר שסבורים שהמחלה תמשיך להסתובב באוכלוסיית הסיכון".

תופעות הלוואי האופייניות של החיסון המדובר, כך לפי תוצאות סקר שערכה קופת החולים 'מכבי' אשר הופיעו גם הן בכתבה, מבוססות על ממצאים שנמצאו במשך שבעה ימים לאחר החיסון בקרב 155 חברי הקופה שקיבלו אותו. בהתאם לממצאים הללו פורסם כי 21 אחוזים מהנבדקים לא סבלו משום תופעת לוואי ו-79 אחוזים כן סבלו ממספר תופעות עיקריות, כאשר מתוך הנבדקים שדיווחו על תופעות לוואי כ-74 אחוזים דיווחו על כאבים, כ-22 אחוזים דיווחו על נוקשות שרירים יוצאת דופן, 20 אחוזים דיווחו על נפיחות מקומית, שבעה אחוזים דיווחו על אודם עורי ובצקת מקומית, ושישה אחוזים דיווחו על גרד מציק שהתפתח על גבי העור.

ד"ר יעל וולף, מנהלת מחלקת המחקר והמידע באגף תכנון ואסטרטגיה בקופת החולים 'כללית', ציינה בדבריה שצוטטו בכתבה כי "המחקר המקדים של כללית לזיהוי גורמי הסיכון לתחלואה באבעבועות הקוף השפיע באופן ישיר ובזמן-אמת על קריטריוני הזכאות לחיסון שהגדיר משרד הבריאות, ובכך תרם להצלחתו של מבצע החיסונים ובסופו של דבר גם לירידה בתחלואה. החיבור בין תובנות הרופאים המומחים עם מערכות המידע של כללית הוא המפתח למתן מענה מהיר ואיכותי לסוגיות מחקריות בוערות".

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Back to top button