לייף-סטייל

בדקו: איך יודעים אם האהבה לקניות הפכה להתמכרות?

כמעט כולם רואים בקניות ובמסעות שופינג גורם חיובי ואפילו סממן מוחשי של "החיים הטובים" שכל אחד היה רוצה לחיות, אבל בדיוק עכשיו, לפני אירועי הקניות הבין לאומיים של ה-"בלאק פריידי" ושלל המבצעים שהולכים לשטוף כל אתר, רשת וחנות בתקופה הזו, כדאי לזכור שכל האהבה הזו עומדת על קצהו של צוק, בסכנה ממשית להפוך להתנהגות טורדנית, כפייתית וכזו שמתאים יותר לאפיין אותה בתור הפרעה. למעשה, הקו הדק בין קניות "טובות" לבין קניות שלא רק מרוקנות את הארנק אלא אפילו לא עושות טוב בנפש הוא כה דק, שלא תמיד אפשר לדעת בדיוק איפה הוא עובר אם לא מקבלים עצה נכונה מהאדם הנכון.

ד"ר אילן רבינוביץ', פסיכיאטר ופסיכותרפיסט התראיין בנושא במסגרת כתבה באתר 'וואלה' אשר עסקה בקשר שבין קניות לבין התנהגות טורדנית וכפייתית (מוכרת יותר בכינוי המקוצר OCD המתאר אנשים שסובלים מהתנהגות כזו) לבין שופינג ולבין ההשלכות שלו והמניעים הרגשיים שמניעים אותו, וטען כי הקו הדק שנמתח בין מה שנקרא "נורמלי" לבין מה שמכונה "פתולוגי" או בעייתי הוא "מאוד גמיש ומשתנה בין אנשים שונים" ובעיקר כאשר מדובר על "מחלת הקניות" שתסמיניה נפוצים מאד בימים שלפני הבלאק פריידי ושאר "חגי הקניות" שסמוכים לו.

המאפיין הראשון אליו מסב ד"ר רבינוביץ' את תשומת ליבו של כל מי שרוצה לדעת האם הוא באמת אוהב קניות או מכור לקניות, הוא הסך הכספי של הבזבוזים, שצריך לדבריו להיות מוגדר בהתאמה לרף האישי המקובל והאפשרי לפדיון כלכלי של כל אדם. במילים פשוטות, מי שמבזבז יותר כסף ממה שיש לו על מסעות שופינג בדרך כלל מציג מאפייני התנהגות שיותר קרובים לצד של "פתולוגי" מאשר לצד הנורמלי, כך שאם אתם רוצים לשמור את התחביב והאהבה שלכם לקניות בתחומי ההגדרה החיוביים כדאי להקפיד שלא לחרוג מהתקציב שמתאפשר לכם באמת לשלם.

מאפיין שני שמוצג בהקשר זה בתור סממן שיכול להיות עדות לכך שהמצב החל להתדרדר לכיוון התנהגות פתולוגית שיש לשנות אותה או לפחות להיות מודעים לקיומה, הוא הפיכה של בעיית הקניות לקונפליקט זוגי הכולל "מריבות סוערות וריחוק עד כדי איום על שלמות הקשר". כאשר צד אחד חש פזרנות של הצד השני, בעוד הצד השני לא חושב שהוא חי בצורה פזרנית אלא "נהנה מכל רגע", ככל הנראה שמתפתח מצד של הוצאת כספים לא מידתית להכנסות של משק אשר אחד מצדדים מכחיש אותה.

מאפיין שלישי ואחרון שמוצג בכתבה הנוגע לבזבוזים מיותרים שעלולים להעיד על מאפייני התנהגות צרכנית כפייתית היא "גועל עצמי" שחש האדם שרכש מוצר מסוים מעצמו או מאותו מוצר, בעיקר כאשר הוא יודע שמדובר במוצר שלא יהיה לו שימוש ממשי ויעיל, או אפילו לא יהיה לו שימוש בכלל. במקרים רבים, תחושת גועל זו תבוא לידי ביטוי על ידי החבאה של החפצים החדשים שנרכשו והלקאה עצמית בגין השחתת סכומי עתק ושריפת כסף לריק.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Back to top button