הרוצח הסדרתי המסוכן ביותר בעולם? חקירה חדשה נפתחה

רוצחים סדרתיים מסוכנים ופורים הם חלק בלתי נפרד מהתרבות האמריקאית ואחד מהנושאים המרכזיים אודותיהם נערך שיח ציבורי בכל הפלטפורמות הנפוצות בעולם המדיה בארצות הברית וברתות החברתיות הפעילות ביותר כמו 'פייסבוק', 'טוויטר' ו-'טיקטוק'. כעת, חקירה חדשה שנפתחה עשויה לשפוך אור על מי שהוגדר בתור הרוצח הסדרתי הפורה ביותר בהיסטוריה האמריקאית, לאחר שרצח לכאורה למעלה מ-70 נשים לאורך שני העשורים האחרונים.

תיאורו של "הרוצח הסדרתי הפורה ביותר בארצות הברית" ושל סיפורו נמסר לתקשורת על ידי אישה בת 53 בשם לוסי סטודי ממדינת איווה שבארצות הברית, הטוענת כי הרוצח הוא אביה – דונלד סטודי – אשר רצח לטענתה "לפחות 50 נשים ואולי אפילו 70" בעשור האחרון. לדבריה של סטודי, היא עצמה נאלצה לעזור לאביה להיפטר מגופות רבות, אותן זרקה לבארות החפורות בשטח החקלאי הפרטי של המשפחה באייווה. בראיונות לכלי תקשורת שונים סיפרה לוסי כי "אבי היה פושע ורוצח כל חייו, אבל אף אחד לא רצה להקשיב לי עד היום".

רשויות אכיפת החוק המקומיות במדינת איווה, לצד סוכנים פדרליים ממספר סוכנויות כמו ה-FBI, ביצעו חיפושים בימים האחרונים בשטח במערב המדינה בו טענה לוסי כי אביה "החביא עשרות גופות". השריף המקומי במחוז פרמונט בו התבצעו החיפושים מסר לכלי התקשורת כי "אנחנו חוקרים את המקום. יש לנו זירה אבל איננו יודעים עדיין אם זאת זירת פשע. אין לנו קורבנות, גופות, אין לנו כלום". יש לציין כי אביה של סטודי נפטר בשנת 2013 בנסיבות טבעיות, ולכן הרשויות אינן מחפשות אחריו אלא רק אחרי "הגופות שהוחבאו" לכאורה לדבריה של ביתו.

החקירה הפדרלית בעניינו של "הרוצח הסדרתי החדש" החלה לאחר מאמר חדשותי שפורסם באתר "ניוזוויק" בו תיארה סטודי את המעשים שביצע לכאורה אביה ואת עשרות הקורבנות שהוא הרג לכאורה. לפי הדברים שהציגה במאמר, מרבית הקורבנות של אבי היו נשים לבנות בעלות שיער כהה בשנות ה-20-30 לחייהן. למעשה כי סיפרה סטודי בראיונה, אחת הקורבנות הייתה נערה צעירה בת 15 שברחה מהבית וחיה לבדה ברחובות.

"שיטת הפעולה" של סטודי האב, כפי שתיארה אותה לוסי בראיונה עם המגזין, הייתה לפגוש נשים צעירות, לרוב עובדות בתעשיית המין המקומית, באזורים חשוכים ומבודדים של העיר, להשתלט עליהן באלימות ולחטוף אותן למקום בו יוכל להרוג אותן. לדבריה, מרבית הקורבנות נהרגו בירייה או בדקירה ולאחר מכן היה סטודי מרוצץ את ראשן באמצעות חבטות מחפצים כהים וכבדים.

"איש לא רצה להקשיב לי, גם לא המורים בבית הספר או הרשויות המקומיות שפניתי אליהן. המורה אמרה כי זה נושא משפחתי שיש לטפל בו בתוך המשפחה, ורשויות החוק אמרו כי אינם סומכים על זיכרון של ילדה. אמנם נכון שהייתי אז רק ילדה אבל אני זוכרת הכל", סיכמה סטודי את דבריה, "כל פעם שהלכתי לבאר או לגבעות (כדי להחביא את הגופות) לא חשבתי שאחזור. חשבתי שהוא יהרוג אותי כדי שלא אדבר".