עדויות מבין הדין הרבני: "צריכה לדבר על האונס בפני גברים"
בתי הדין הרבניים הם הסמכות העליונה היחידה המפשרת, מגשרת ומחליטה בנושאים רבים במדינת ישראל כמו למשל במקרים של גירושים, לא רק בקרב האוכלוסייה הדתית וחרדית אלא גם בקרב כל מי שמוגדר בתור נשוי במדינה, שכן הדרך החוקית היחידה להתגרש היא דרך בתי הדין של הרבנות. בתי הדין הרבניים, כך לפי פרסומים בתקשורת, לא רק אחראים על הפסיקה הסופית בנושא של גירושים ובנושאים נוספים, אלא גם יש להם ולדיינים הפועלים במסגרתם השפעה אישית לא מבוטלת על התוצאה הסופית של הליכים כאלו, כאשר בין העדויות שפורסמו נרשמה עדותה של ליאת (שם בדוי) שסיפרה כי "נפגעת עבירת אונס צריכה לדבר שם על האונס בפני 3 דיינים גברים, אבל הגבר לא צריך עורך דין בבית הדין הזה, כי הם עושים הכול לטובתו".
עדותה של ליאת כמו עדותן של נשים אחרות שקיבלו לטענתם "יחס מזלזל ומשפיל" במקרים רבים מדיינים של בתי הדין הרבניים, התפרסמה השבוע בכתבה חדשה של חדשות 'N12'. בכתבה פורט מידע רב הנוגע לדיונים הנערכים "בדלתיים סגורות" בתוך בתי הדין הרבניים בארץ, בין היתר בנושאי הליכי גירושין, בהם ניתן לראות האופן בו עלול להתנהל כל סכסוך גירושין שגרתי בישראל, גם כזה שלא נערך בחברה הדתית ואינו בעל אופי דתי מבחינת הזוג המתגרש, ואף כזה שנערך בהסכמה מלאה של שני הצדדים במקרים בהם לא קיימים ביניהם שום וויכוחים.
נגה, מרואיינת נוספת בכתבה אשר עברה תהליך של גירושים בהסכמה עם בן זוגה ופנתה לבית הדין הרבני לצורך הסדרת גט ותשלומי מזונות, סיפרה כי "הם עושים הכול לטובתו. אותם זה לא מעניין שבאתי ממקלט, אותם מעניין לעבור את השלבים של מה שכתוב בתורה. מילא אימא לא מתפקדת, אלכוהול, סמים, אבל על דת? על זה שאני לא שומרת שבת? זה החטא הגדול שלי? עד מתי אני יכולה לחכות? אני לא יכולה לקבל החלטה על החיים שלי?" והדגישה כי מדובר לעיתים רבות בדיונים המסתיימים בפסיקות שנראה כי אין להן שום רקע מלבד רקע הלכתי-דתי.
עו"ד לענייני משפחה, אתור שני, שהתראיין גם הוא לכתבה הסביר כי "בעצם יש מה שנקרא 'מרוץ סמכויות' – מי יפתח תיק ראשון בבית הדין הרבני או בבית המשפט האזרחי, זאת אומרת – מי ישים ראשון את הרגל בדלת ובעצם יגרור אחריו את כל המריבה לאן שהוא רוצה. אם בית הדין הרבני רכש סמכות אז אי אפשר לחזור לבית המשפט האזרחי וגם ההפך".
הרב אליעזר שמחה וייס, חבר מועצת הרבנות הראשית לישראל, מסר בראיונו לכתבה כי "האנשים רוצים להיות בטוחים שהם מגיעים למקום שמבינים אותם, את דרך החיים שלהם. לכן ייתכן מאוד שמישהו שיש לו רקע דתי יעדיף בית דין דתי מאשר בית משפט אזרחי".
מהנהלת בתי הדין הרבניים נמסר בתגובה לפרסומים בתקשורת כי "מהנתונים כפי שהוצגו לנו עולה כי הכתבה נסמכת על הצגה חלקית ומגמתית של המסד העובדתי. כמו כן, הכתבה עוסקת בסוגיות הנמצאות בהליך משפטי וכוללות נתונים שצנעת הפרט וחוק הגנת הפרטיות חלים עליהם – ולכן לא נוכל לפרט. מטבע הדברים, בכל הליך שיפוטי ישנו תמיד צד שטוען שפסקו נגדו ובאפשרותו לערער לבית הדין הרבני הגדול לערעורים בירושלים".
