בנק ישראל חשף איך תשלום במטבעות קריפטו יקרה בישראל

בנק ישראל הודיע השבוע כי הוא בוחן לאחרונה בצורה מעמיקה ומקיפה את נושא הסדר הפעילות הפיננסית במסחר בנכסים דיגיטליים, כמו גם את ההשפעה שיכולה להיות למסחר בנכסים דיגיטליים על ענפים אחרים במשק הישראלי. בהתבסס על הממצאים גיבשו גורמים בבנק ישראל "כללי פעילות" שאותם הם ממליצים לחברי הכנסת והממשלה לקדם בתצורה של חקיקה חדשה, אשר תהיה מיועדת להפחית ככל האפשר את הסיכון הכלכלי שלוקחים משקיעים בענף זה בישראל.

הבחינה של מערכות התשלומים הדיגיטליות, הנקראות גם "ארנקים חכמים", נופלת תחת תחום האחריות בו פועל בנק ישראל למען "ניהול המדיניות המוניטרית והסדרת מערכות התשלומים בישראל", הכל במטרה לשמר את היציבות הפיננסית של המשק הישראלי. הגורם מטעם בנק ישראל שאמון על ביצוע הבחינה המדוברת הוא וועדה חדשה שמונתה בבנק בראשות המשנה לנגיד, מר אנדרו אביר, במטרה לבחון את נושא המסחר בנכסים קריפטוגרפיים מבחינה פיננסית, רגולטורית, מוניטרית ומשפטית.

אחד הנושאים העיקריים שנמצא תחת תחומי האחריות של הוועדה החדשה הוא נושא האסדרה של פעילות פיננסית במטבעות וירטואליים יציבים בישראל, כלומר של מטבעות אשר פועלים על תשתית דיגיטלית אך שומרים על יציבות ערך בהתאם לשערו היציג של מטבע רגיל. הסיבה בגינה מדובר בנושא חשוב כי מכיוון שמטבעות יציבים עשויים באופן פוטנציאלי לשמש לא רק כנכס להשקעה אלא גם כאמצעי תשלום, מה ששוב נכלל תחת תחומי האחריות של בנק ישראל, בהגדרה החוקית שמחייבת אותו להיות אחראי לתחום "האסדרה ואת הפיקוח של בנק ישראל על פעילות אמצעי התשלום".

הכללים ונהלי הפעילות שנקבעו עד כה על ידי הוועדה ונכנסו למסמך הרשמי אשר בו יסוכמו לבסוף מסקנות הבדיקה שיועברו כהמלצה רשמית של בנק ישראל לממשלה, כוללים בין היתר המלצה לקבוע דרישה חוקית חדשה לחובת החזקת ביטחונות שמכסים 100 אחוזים מההתחייבויות של כל מטבע שמונפק כלפי המשתמשים המחזיקים אלו. הסיבה שבנק ישראל ממליץ לקבוע דרישה כזו היא כדי שלא ייווצר מצב שבו בורסות נאלצות לקרוס או להגיע לפשיטת רגל בשל חוסר יכולת להחזיר כספים שמשקיעים מנסים לדרוש מהן חזרה, וכפי שצוין בכתבה חדשה שפורסמה בנושא באתר ice, אם אכן תהיה דרישה כזו בחוק הישראלי, היא תפחית בצורה ניכרת את הסיכון "הטבעי" של חוסר יציבות במסחר בנכסים דיגיטליים.

בנוסף לכל אלה, צוין בכתבה כי "בהיבט של זהות המאסדרים, מוצע כי מנפיקי מטבעות יציבים יידרשו לרישוי: עבור מטבע שאינו בעל חשיבות יציבותית הרישוי יינתן על ידי רשות שוק ההון, אחרת הרישוי יינתן על ידי הפיקוח על הבנקים. במסמך שינוסח על ידי בנק ישראל ויוגש לממשלה יוצעו בין היתר גם קריטריונים להגדרת מטבע יציב כבעל חשיבות מערכתית".