היי-טק: בוגרי אוניברסיטה מרוויחים יותר מבוגרי מכללה

השאלה האם ללכת ללמוד במכללה או באוניברסיטה היא אחת השאלות המרכזיות אשר מעסיקות את המועמדים לכניסה לעולם החינוך הגבוה והאקדמיה, כאשר בכל מקרה לגופו התשובה נוטה להשתנות בהתאם לתחום ולסוג העבודה שבוגר של כל מוסד מצפה להשיג בהמשך הקריירה שלו לאחר תום הלימודים, מחקר חדש שנערך במטרה לבחון את נושא השכר של בוגרי אוניברסיטה ומכללה בתחום ההיי-טק וערך השוואה בין השכר הממוצע של שתי הקבוצות הללו במקצועות שונים בענף הטכנולוגיה, מצא כי בוגרי אוניברסיטה מרוויחים בממוצע יותר מאשר בוגרי מכללה.

המחקר נערך על ידי גף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר במטרה לנסות לספק תשובה לאחד הוויכוחים המרכזיים ביותר בעולם האקדמיה הישראלי אשר בו מוכשרים רבים לעיסוק מקצועי בעולם ההיי-טק, הנוגע לפער בשכר שקיים לכאורה בין בוגרי תואר הייטק באוניברסיטה ובמכללה כאשר אלו מועסקים באותה מסגרת עבודה. התשובה לכך, לפי ממצאי המחקר כפי שפורסמו בכתבה חדשה באתר ynet היא שבוגר הייטק באוניברסיטה משתכר בממוצע כ-8 אחוזים יותר בהשוואה לבוגר מכללה. יש לציין כי הנתונים הללו נכונים לפי ממצאי המחקר כאשר משווים מול האוניברסיטאות את כל המכללות בארץ, אך במידה ומצמצמים את ההשוואה למכללות הפרטיות בלבד מסרו החוקרים כי התשואה לתואר בהייטק זהה בין מכללות פרטיות לאוניברסיטאות.

הנתונים שנמצאו במחקר נמדדו בהשוואה לבעלי תעודת בגרות בלבד, אשר בהשוואה אליהם נמצא כי בוגר מכללה מרוויח בתחום היי-טק כ-20 אחוזים יותר בממוצע, בעוד בוגר אוניברסיטה מרוויח כ-28 אחוזים יותר. בהמשך לכך נמצא כי המקצוע הספציפי אותו לומד מועמד מסוים לעבודה בהיי-טק משפיע יותר על הפער בשכר מאשר המוסד בו נלמד התואר, כאשר הפרמיה הממוצעת שנמדדה במחקר ללימודים במקצועות ההייטק עומדת על 66 אחוזים לעומת בעלי תעודת בגרות בלבד, בעוד הפרמיה לתואר במדעי הרוח עומדת על הפרש של כ-10 אחוזים בלבד.

הבחינה של פרמיה בשכר עבור תואר אקדמי בהשוואה להחזקת תעודת בגרות בלבד נמדדה בקרב בני 30-34 בשנת 2019, כלומר ילידי השנים 1985 עד 1989 אשר השתכרו בסכום ממוצע של יותר מאלף שקל בחודש וכן הוא אינו כולל שקלול נתונים הנוגעים לאלו שלא עבדו בתקופה זו כלל. משמעות הגבלה זו היא שהמחקר אינו כולל התייחסות לאחד מהיתרונות הגדולים ביותר של בעלי השכלה אקדמית על פני מי שמחזיק בתעודת בגרות בלבד או שאין לו תעודת בגרות בתחום שיעור התעסוקה, אשר בלט במיוחד לפי הנתונים בתקופת השיא של מגפת הקורונה.