ספורט

תופעת "100 הדקות" – איך ולמה זה קורה במונדיאל?

משחקי המונדיאל בקטאר מספקים למאות מיליוני חובבי הכדורגל הצופים בהם בשבוע האחרון כמה הפתעות נקודתיות כמו הניצחון של נבחרת ערב הסעודית על נבחרת ארגנטינה המדורגת שנייה בסיכויי הזכייה בשלה בטורניר או הניצחון המפתיע של נבחרת יפן על נבחרת גרמניה, שלווה גם במחווה הוויראליות של מבצע הניקיונות המפתיע באצטדיון מצד האוהדים. ההפתעה שמתעלה על כל אלו, ואינה נקודתית כלל אלא גורפת ומצביעה על מגמה ברורה של שינוי וחידוש בעולם הכדורגל, היא העובדה שכמעט כל משחק עד כה נמשך 100 דקות או יותר בזכות תוספות זמן ארוכות ומכובדות במיוחד.

תוספות זמן בכדורגל אמורות להינתן על ידי השופטים בהתחשב בזמן משחק שבוזבז על פציעות, חילופים, בדיקות של הילוכים חוזרים במקרי עבירות או שערים פסולים, חגיגות של שחקנים שכבשו שער ואפילו בשל התפרצויות של מאמן או איש צוות לתחום קווי המגרש, אבל בטורניר המונדיאל בקטאר הם "יצאו מכל פרופורציה" לפי ביקורות של אוהדים רבים. למעשה, הכוונה של שופטי המונדיאל ושל התאחדות השיפוט הבין לאומית, כך לפי פרסומים שונים בתקשורת, היא לגבש "פרופורציה מחודשת" שתשנה בצורה הדרגתית את האופן שבו מחושבת ונקבעת תוספת הזמן במשחקי כדורגל בכל העולם.

המשחק ששבר את כל השיאים עד כה במונדיאל בקטאר מבחינת תוספות הזמן היה המשחק בין אנגליה לאיראן, שנמשך לפי מדדי פיפ"א בסך הכל כ-117 דקות ו-5 שניות, אך הוא ממש לא היה היחיד. משחקים נוספים שבלטו באורכם היוצא מהכלל היו המשחקים בין ארגנטינה לערב הסעודית (110 דקות ו-16 שניות), בין ארצות הבריס לווילס (104 דקות ו-29 שניות), בין גרמניה ליפן (104 דקות ו-7 שניות), בין אוסטרליה לצרפת (103 דקות ו-18 שניות), בין ספרד לקוסטה ריקה (103 דקות ו-5 שניות), בין הולנד לסנגל (102 דקות ו-40 שניות), בין דנמרק לטוניסיה (102 דקות ו-23 שניות) ובין אקוודור לקטאר (100 דקות ו-18 שניות) שכולם עברו את סף ה-100 דקות משחק במקום 90 הדקות הרגילות שאמור להימשך משחק כדורגל שאינו בשלב הכרעה של הטורניר. בעקבות כך, זמן המשחק הממוצע בינתיים למונדיאל בקטאר עומד על 104 דקות ו-7 שניות, לעומת ממוצע של 97 דקות ו-12 שניות שנמדד במונדיאל הקודם ברוסיה.

המטרה של תוספות הזמן הארוכות שניתנות במונדיאל היא לשמש "תשתית יישומית" לשינוי מגמתי ורוחבי שיתבצע באופן שבו מתנהלים משחקי כדורגל בכל המדינות החברות בארגון פיפ"א, בצורה שתגרום לשחקנים לוותר מראש על הניסיון לבזבז זמן משחק בשל סיבות משתנות. השופטים במונדיאל מראים עד כה היתכנות ממשית של תוכנית זו, שכן כמעט כל רגע שהתבזבז עד כה במסגרת "משיכות זמן" של שחקנים מכל הקבוצות, הוחזר בתוספת זמן ארוכה במיוחד. כמו כן, מראים השופטים כי גם "תוספת על תוספת" היא אופציה ממשית במידה והשחקנים לא משחקים מספיק בדקות שהתווספו מלכתחילה במסגרת תוספת הזמן.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Back to top button