תמרור אזהרה: המכון הגיאולוגי מזהיר מפני רעידות אדמה

רעידת האדמה הקשה שפקדה את טורקיה וסוריה בימים האחרונים ועלתה נכון לזמן זה בחייהם של כ-11 אלף בני אדם, גרמה להיווצרות מוקדי רעש משניים בכל אזור הים התיכון אשר ביניהם נרשמה אמש (ג') גם רעידה חלשה יחסית בעוצמה של 3.5 בסולם ריכטר אשר הורגשה באזורים שונים ברחבי הארץ. מומחים שונים מהמכון הגיאולוגי מיהרו לקבוע כי לא בהכרח קיים קשר בין שני האירועים, אך בכל זאת קבעו כי מדובר "בתמרור אזהרה לכולנו" מפני מקרה עתידי דומה שיתרחש בישראל.

ד"ר אמיר שגיא, ראש האגף לסיכונים גיאולוגיים מטעם המכון הגיאולוגי לישראל, סיפר במסגרת כתבה חדשה שפורסמה באתר ynet בעקבות רעידות האדמה בטורקיה, סוריה וישראל, כי "כשיש רעידת אדמה בסדר גודל כזה כמו שראינו בטורקיה, אז יש גם רעשי משנה שהם מיידית באותם מקומות שקרובים לקרע, אבל גם בכל האזור כולו. אנחנו בחצר האחורית אז יש רעידות קטנות, אבל אנחנו לא יודעים בוודאות שיש קשר. צריך להבין שזו רעידה קטנה מאוד, רעידות בסדר גודל כזה יש לנו מדי פעם, אולי אחת לחודש ואולי לפעמים יותר. ברוב המקרים אנחנו אפילו לא מרגישים אותן זה כי זה עמוק. במקרה הספציפי אתמול הרעידה הייתה יחסית רדודה, לכן אנשים הרגישו אותה, אבל באמת זו הייתה רעידה קטנה".

בהמשך דבריו הוסיף ד"ר שגיא והסביר כי "זה לא משהו שהוא מאוד מפתיע באזור שלנו. אנחנו אזור פעיל ומדי פעם, גם לפני חודשיים-שלושה – היו לנו כמה רעידות אדמה קטנות כאלה. יכול להיות שמכיוון שהייתה רעידת אדמה גדולה באזור הצפוני, כל האזור עכשיו פחות או יותר מצלצל ברעידות קטנות. אני מציע לא להתרגש ספציפית מהרעידה הזאת, אבל תמיד צריך לזכור שאנחנו אזור שיכול לקבל רעידות אדמה בינוניות וגדולות שישפיעו על מדינת ישראל, וצריך להיערך כל הזמן לרעידות אדמה ולקחת בחשבון שהן יקרו. אנחנו לא יודעים לומר אם רעידות האדמה בטורקיה גרמו לכך שהסיכויים גברו לרעידת אדמה כאן, או שהם פחתו".

בנושא רעידות אדמה תקופתיות ועתידיות שעלולות לפגוע בעוצמה יתרה בישראל, מספר ד"ר שגיא בכתבה כי "סטטיסטית, כל מאה שנה אנחנו מקבלים רעידת אדמה בינונית ויותר, אבל זה רק סטטיסטיקה וסטיות התקן הן מאוד גדולות. העובדה שהייתה רעידת אדמה בטורקיה היא בעיקר תמרור אזהרה כללי בשבילנו, אבל זה לא אומר שמחר או מחרתיים תהיה רעידת אדמה גדולה. צצות כל מיני תחזיות. ישראל גובלת בשבר הסורי אפריקני בהעתק ים המלח, ובהעתק הזה מידי פעם יש רעידות אדמה בינוניות וחזקות, ואנחנו צריכים לקחת בחשבון שעוד בימי חיינו ההעתק הזה יפעל ולהיערך לזה בכל מיני מישורים".

האלוף במילואים גבי אופיר, אשר בעברו כיהן בתור המפקד של פיקוד העורף וכוחות החילוץ וההצלה שפעלו בטורקיה ברעידה קודמת שהתרחשה בשנת 1999, סיפר בראיון שצוטט בכתבה כי "מספר ההרוגים לא מבשר טובות, כל יום שעובר מספר ההרוגים יגדל וזה לא משנה כמה כוחות הצלה יימצאו שם. בסופו. ברעידת אדמה אין מנצחים, רעידת אדמה זה אסון טבע שהגורל שלו נקבע בדקות הראשונות", המשיך אופיר. "אם התקנים לא יהיו מתאימים לרעידות אדמה מהסוג הזה, אז יהיו אלפי הרוגים. אין שום דבר בטוח ברעידות אדמה, ככל שהעוצמה היא גבוהה יותר – ההרס הוא נוראי. הבעיה האמיתית לצערי הרב היא לא כמות ההרוגים אלא כמות הפצועים. המדינה תצטרך לשאת על עצמה את השיקום של אותם פצועים ולשקם את האזור במשך דורות".

אחד המובילים של משלחת החילוץ הישראלית "מגן" בסיוע 'ICL' ו-'סמארט אייד', רז גולדפרב, סיפר בכתבה כי "בלילה הראשון ישר הגענו לעיר שנקראת נורדאגי, ששם יש עשרות אם לא מאות בניינים הרוסים", אמר. "מעבר לכוחות שמחכים לגופות שמוצאים ואנשי רפואה, אין הרבה מחלצים שם. הסתובבנו במהלך הלילה על מנת לחפש בניין שאפשר לאתר בו ניצולים, ויחסית מהר הגענו לבניין בן חמש קומות שקרס. כשהגענו לאחד הבניינים, בניין דירות של חמש קומות שקרס, הצביעו לנו על אזור בתוך בניין שהייתה בו אישה בת 50, שנמצאת שלוש קומות מתחת להריסות. ממש שמענו אותה אותה צועקת ומדברת".

בהמשך דבריו בכתבה הוסיף גולדפרב כי "מהרגע שמבינים פחות או יותר איפה היא נמצאת, אז המשחק הוא ליצור איזו מנהרה או נתיב שמפלסים אותו בכיוון אליה על ידי שבירה ודרך פינוי של המון פסולת. הגענו אליה מנקודה ראשונה, שזה דורש הרבה זחילה ולאתגר את החוש הקלסטרופובי של כל אחד מאיתנו. הצלחנו לדבר איתה וממש הצלחנו כמעט לגעת בראש שלה, אבל מהר מאוד הבנו שזה גם לא האזור שממנו נוכל להוציא אותה, ככה שהיו עוד שני צוותים במקביל שביצעו חדירה משתי נקודות שונות לאזור שממנו כן נוכל להוציא אותה. כל הדבר הזה לקח 14 שעות עבודה".