"חילזון היורה" בן 99 מיליון שנה התגלה בתוך ענבר
צוות חוקרים צרפתי גילה השבוע את מה שנשמע לאחד האדם כמו משהו שנלקח היישר מההתחלה של הסרט "פארק היורה" – שיירי מאובן של חילזון שעיר עתיק שחי לפני כ-99 מיליון שנה (מבוסס תיארוך פחמני) בסביבה לא ידועה ושאינו היה מוכר עד כה למדענים החוקרים חסרי חוליות – אשר עשויים לשנות ולהרחיב את האופקים של מדענים מודרניים לגבי סביבת המחיה וסוגי היצורים שחיו בה לפני מאה מיליון שנים בכדור הארץ.
ממדיו של המאובן החדש שהתגלה במדינת מיאנמר – באורך 26.5 מילימטרים, ברוחב 21 מילימטרים ובגובה של 9 מילימטרים – לא נשמעים מרשימים במיוחד, אך לפי ממצאי החוקרים שבחנו אותו ואת תכונותיו הפיזיולוגיות השונות שניתן לאפיין בשל השימור של המאובן בענבר עצים, נראה כי מדובר במאובן ייחודי מאד, בעיקר בשל עדויות שנמצאו בו לקיומן שלך שערות זעירות המרפדות את השוליים החיצוניים של הקונכייה שלו ונכרכות במקומות מסוימים סביב פתחה, ככל הנראה כדי לאפשר ליצור שחי בקונכייה לצאת ממנה ולהיכנס אליה פעמים רבות בקלות ובמהירות מבלי לגרום נזק לרקמה רכה. במחקר אודות המאובן החדש, שפורסם בכתב העת המדעי Cretaceous Research העוסק בחקר חסרי חוליות ויצורים נוספים בעידן הקרטיקון (עידן במהלך התקופה בה שלטו והתפתחו הדינוזאורים על כדור הארץ), ציינו החוקרים בראשותו של ד"ר ז'אן-מישל ביצ'יין מהמוזיאון לתולדות הטבע והאתנוגרפיה שבקולמר, צרפת, כי ייתכן מאד שקיומן של אותן שערות מעידות על כך שהיה להן יתרון אבולוציוני שאינו מובן לנו.
השערות העדינות שזוהו על המאובן, המגיעות לאורך של 150 עד 200 מיקרומטר בלבד, התגלו על קצוות פתחה של הקונכייה של המין החדש של החילזון שהתגלה במיאנמר, ובשל קיומן של שערות אלו הוא קיבל את השם Archaeocyclotus Brevivillosus. ד"ר אדריאן יוכום, ממכון המחקר 'סנקנברג' שהתראיינה בתפקידה הנוסף במוזיאון להיסטוריה של הטבע בפרנקפורט, מסרה לגבי התגלית החדשה כי "זהו כבר המין השישי של Cyclophoridae, קבוצה של חלזונות יבשה טרופיים, המתאפיינים בקונכייה שעירה, שנמצאו עד כה, המשובץ בענבר מזוזואיקוני, המתוארך לכ-99 מיליון שנה. אין זה ממצא נדיר שקונכיות של מאובנים וחלזונות יבשה של ימינו מעוטרים ברכסים, שערות, גושים או קפלים. יחד עם זאת, התפתחות 'קישוט' כזה היא עדיין תהליך מורכב שבדרך כלל לא מתרחש ללא מטרה".
בנוגע ליתרון אבולוציוני פוטנציאלי שיכולות היו שערות כאלו להקנות לייצור מסוים שהיה חי באותה התקופה, סיכמה ד"ר יוכום כי "לדוגמה, השערות יכולות לשפר את יכולתם של החלזונות הללו להיצמד טוב יותר לגבעולים או עלים של צמחים – דבר שכבר נצפה בחלזונות של ימינו. ייתכן שהשערות מילאו גם תפקיד בוויסות התרמי של החלזונות, על ידי כך שטיפות מים זעירות נצמדו לקונכייה ובכך קיררו את החלק הפנימי ולמעשה שימשו כ'מזגן'. לחלופין, ייתכן שאותן שערות הגנו על קונכיית החילזון מפני נזקים שהיו עלולים להיגרם מהאדמה החומצית והעלים של קרקעית היער הטרופי הקדום. הזיפים המזעריים יכלו גם לשמש כאמצעי הסוואה או לשם הגנה על החילזון מפני התקפה ישירה של ציפורים או טורפים יבשתיים אחרים. לבסוף, אין לשלול את האפשרות שהשערות סיפקו יתרון הברירה הזוויגית – עקרון הקובע כי הפרטים המותאמים באופן הטוב ביותר למציאת בני זוג לרבייה יגדילו את הייצוג הגנטי היחסי שלהם בדורות הבאים, בכך שישיגו הצלחה גדולה יותר ברבייה".
