איזה שינוי בגיל 40 גורם לנו להתחיל פתאום לרוץ?

תקופת המעבר המכונה "משבר אמצע החיים" יכולה לבוא לידי ביטוי במגוון רחב של דרכים אצל כל אדם שחווה אותה, כאשר חלק מאותם מבוגרים טריים יחוו את התקופה הזו כתקופה אמיתית של משבר זהות מבלבל ואחרים יספגו ממנה כוח מחודש להמשיך בדרך חדשה, טובה ובריאה יותר בחיים. אחד הדברים הבריאים ביותר שחלק ניכר מהאוכלוסייה הכללית מתחיל לאמץ לעצמו לקראת "אמצע החיים" בסביבות גיל 40 הוא הרגל של אימוני ריצה, כך מספר בכתבה חדשה בנושא מאמן הכושר עומר רוזנברג (אתר 'וואלה') שבחן את התופעה בכדי ללמוד ממנה מדוע זה קורה, איך זה יכול להשפיע לטובה או לרעה על המשך חייו של המתאמן החדש בעולם הספורט והריצה, והאם התופעה נוטה להימשך לאורך החיים או להפסיק במהרה כמו "שגעון חולף" של משבר אמצע החיים.

אחד המניעים העיקריים שדוחפים את התופעה מוגדר על ידו בתור "חישוב מסלול מחדש" שעושים רבים מאלו שהגיעו לגיל 40 וכעת מסתכלים קדימה על המשך החיים שלהם במטרה להחליט לא רק מה לעשות הלאה איך להרגיש טוב יותר ולהיות מאושרים יותר תוך כדי העשייה. בתקופה זו, בה רבים מגיעים לכדי "פורקן אנרגטי" שנוצר לאחר עשור או יותר של פיתוח בית, קריירה, משפחה או כולם גם יחד, מתחילה לצוף החשיבות של בחירה בדרך שכוללת יותר השקעה עצמית ופיתוח עצמי, דאגה לבריאות הפיזית והנפשית וניסיון לגלות איך עוד אפשר "להרחיב את היריעה" של החיים האישיים כדי לעשות לעצמנו טוב יותר. כמו כן, בגיל זה גם נוטים להגיע לא מעט שינויים פיזיולוגיים שמזכירים לגוף ולבעליו שהוא לא צעיר כמו פעם וכדי להמשיך להרגיש טוב הלאה לאורך החיים, יהיה צורך לעשות שינוי בהרגלי הספורט.

חן הולצמן, פסיכולוגית קלינית מומחית, מספרת בכתבה אודות "משבר אמצע החיים" ומסבירה כי "המונח משבר אמצע החיים, או משבר גיל 40, הוצג לראשונה על ידי הפסיכואנליטיקאי הקנדי ז'אק אליוט בשנת 1965. הוא מתאר שלב בחיים, לרוב בתחילת העשור החמישי, שבו גברים ונשים מתחילים בהערכה מחודשת של מרבית הסוגיות המהותיות בחייהם, בהן תקוות וחלומות, מערכות יחסים, צורות של זהות והיבטים למימוש עצמי. סביב גיל 40 חל שינוי בחייו של אדם. ארבעה עשורים כבר מאחוריו. הוא אינו צעיר כבעבר, אך גם עדיין אינו זקן. הוא באמצע. פעמים רבות הוא עוצר לבחון מה היה עד עכשיו ומה הוא מתכנן למחצית השנייה של חייו. מה הוא השיג, מה ניתן עוד להשיג ומאלו חלומות צריך להיפרד. נשים בשנות ה-40 לחייהן לרוב מתפנות מתפקידים מסורתיים של גידול ילדים ומתפנות לעסוק יותר בעצמן. זוהי תקופה בה גברים ונשים מעריכים מחדש את הבחירות שעשו בחייהם ותרים אחר שינוי".

בנוסף מסבירה הולצמן לגבי ההתמודדות עם תקופת המשבר כי "תקופה זו עשויה להיות משברית, אך עשויה גם להוות הזדמנות לשינוי וצמיחה. בסופו של דבר הזמן שחולף מזכיר לנו שזמננו פה קצוב. המוות הופך למאורע אישי עתידי ממשי, הגוף כבר אינו מכונה משומנת היטב, דור ההורים שמעל מזדקן וכך המפגש עם הסופיות של עצמנו הופך בלתי נמנע. במקרים מסוימים מפגש זה יוביל להתפתחות סימפטומים של דיכאון וחרדה או לנקיטת צעדים קיצוניים להגשמת חלומות העבר במטרה להימנע ממפגש מאיים זה. מנגד, זוהי גם תקופה עם המון פוטנציאל. המיקוד בעצמי, ההכרה בחלקיות של החיים, קבלה של חלוף הזמן והיכולת להיפרד מחלומות גרנדיוזיים ולהמירם במשאלות ברות השגה, כל אלו עשויים לחולל שינויים מהותיים וחיוביים בחייו של האדם. זוהי התקופה בה אנשים מתפנים לחפש חוויות מיטיבות חדשות ולהתמלא במשמעות".