ההסכם ההיסטורי לשימוש שליש משטחי הטבע בעולם
שימור של אתרי טבע, מערכות אקולוגיות והיצורים שחיים בהן הוא נושא חשוב מאד לאיכות הסביבה שנחשב לאחד המרכזיים בתזה הכוללת של "הגנה על הסביבה" ויישום של "קיימות אנושית" בעידן המודרני שתאפשר חיים סימביוטיים עם הטבע. במסגרת הסכם חדש אשר נחתם היום (ב') על ידי נציגים מ-190 מדינות בעולם בתום כנס וועידת המגוון הביולוגי ה-15 של האו"ם (COP 15ׂ) במונטריאול שבקנדה, לאחר שבועיים של דיונים וגיבוש הסכמים ומסקנות בוועדה, הסכימו נציגי כל המדינות הללו בנוגע לעקרונות השימור של כשליש משטחי הטבע היבשתי והימי על פני כדור הארץ.
הנקודות המרכזיות שנחתמו בהסכם כוללות עקרונות לשמירה על שלמותן וקיימותן לטווח הארוך של מערכות אקולוגיות, בצורה הכוללת נקיטת פעולות למען אי-הכחדה של מינים שתאפשר הגנה על מגוון גנטי ואוכלוסיות של חיות בר בסביבות שונות ברחבי כדור הארץ. כמו כן כוללות הנקודות המרכזיות של ההסכם חובת "שימוש מקיים" של מגוון ביולוגי הקובעת הבטחה עליה חתמו נציגי המדינות החתומות, לפיה מאמצי ומשאבי שימור רבים יופנו לכך שמינים ובתי גידול יוכלו "לספק את השירותים שהם מספקים לאנושות" מבלי להיהרס. במסגרת המשאבים שיוקצו לפרויקט השימור העצום, התחייבו בהסכם נציגי המדינות כי יתרמו יחד מיליארדי דולרים במטרה להגיע ליעד עד 2030. נציג ממשלחת אירופית שתיאר את ההסכם סיפר לכתבי 'רויטרס' כי הוא "מכיל בתוכו את רוב הדברים שרצינו".
בהתאם לפרטים שפורסמו בנוגע להסכם החדש על ידי סוכנות הידיעות 'רויטרס', יישום ההסכם החדש יוביל למעשה להכפלה מידית של השטח היבשתי ולשילוש של השטח הימי בו מושקעים כיום מאמצי ומשאבי שימור בין לאומיים. השטח היבשתי שעובר מאמצי שימור יצמח במסגרת ההסכם משיעור של כ-17 אחוזים כיום ליותר מ-34 אחוזים תחת ההסכם החדש, כאשר השטח הימי יצמח משיעור של כ-10 אחוזים לשיעור של יותר מ-30 אחוזים. מומחים לנושא שימור סביבתי מסרו לכתבי 'רויטרס' כי הם סבורים שהחתימה על האמנה היא "חיונית "צעד חיוני" במאבק נגד הנזק שגורמת האנושות למרחבי הטבע בכל רחבי העולם.
סמנכ"לית למשאבי טבע וחוסן אקלימי במשרד להגנת הסביבה, ד"ר נטע ליפמן, מסרה בכתבה שפורסמה באתר ynet בנושא ההסכם ההיסטורי לשימור שטחי הטבע כי "כיום כבר ידוע כי לא ניתן לנתק את הקשר בין שלושת המשברים המרכזיים: משבר המגוון הביולוגי, משבר האקלים והמגיפות. הפתרון למשברים נמצא בשמירה על מערכות אקולוגיות בריאות ומתפקדות. אישור התוכנית האסטרטגית מוכיח כי העולם וישראל בתוכו עמלים ומחויבים למציאת פתרונות לאתגרים אלו. אנו בישראל מברכים על הכנסת היעדים השאפתניים לתוכנית, מחויבים לה, וכן לאימוצה המהיר וליישומה בפועל".
נציגי 'החברה להגנת הטבע' התייחסו גם הם להסכם ההיסטורי שנחתם בתום הוועדה וציינו כי "החברה להגנת הטבע מברכת על ההחלטה החשובה של המדינות החברות באמנת המגוון הביולוגי לקידום 30% שטחים מוגנים ביבשה ובים. משבר המערכות הטבעיות הוא המחצית השנייה של המטבע של משבר האקלים ואין לנתק ביניהם. ישראל היא נדבך חשוב וחלק מאזורי HOT SPOT עולמיים שעליהם יש דגש מיוחד. אנו מצפים מהכנסת והממשלה הנכנסות להפסיק להתייחס לטבע כאל מותרות, אלא כאל בסיס הקיום, הבריאות והרווחה שלנו, ולפעול נמרצות למען הגנה על הטבע הישראלי. ביבשה – קידום השמורות צריך להתמקד בשטחים רגישים המצויים בתת ייצוג, כמו חולות, כורכר, ושטחי בתה. זאת, לצד החובה לעצור תכניות פיתוח הרסניות בשטחים רגישים אלה עד שיקודמו בהם תכניות לשימור. בים התיכון, החברה להגנת הטבע קוראת למנהל התכנון להאיץ את הליך אישור השמורות הימיות במים הריבוניים, כדי להגיע ליעד השאפתני, מכיוון שכיום רק 5% משטחם מוכרז כשמורות ימיות. עם זאת, הפער הגדול ביותר בהגנה על ים מצוי בתחום המים הכלכליים. באזור נרחב זה, 22,000 קמ"ר, עדיין אין חקיקה מסדירה לתכנון שמורות, וקודמה רק שמורת טבע ימית אחת – גלישת פלמחים – שהוכרזה לאחרונה ביוזמת החברה להגנת הטבע, אך מקיפה רק 2% מתחום המים הכלכליים".
