חדשות

אין דפיברילטורים ואין קנסות – הבדיקה של אכיפת החוק

מפעמים (דפיברילטורים) עשויים להיות אמצעי להצלת חיים ואף במהלך אירוע המונדיאל האחרון התרחש מקרה מוות של עיתונאי שככל הנראה לא זכה לטיפול בשל העובדה שלא הותקן במקום מכשיר מפעם ייעודי, אך לפי נתונים חדשים של משרד הכלכלה במדינת ישראל מכשירים אלו עדיין לא מותקנים במוסדות ציבוריים במידה מספקת על אף החוק שמחייב זאת. למעשה, החוק קיים עוד משנת 2008 ואמור לחייב התקנה של מכשיר דיפיברילטור בכל מוסד ציבורי, אך עקב פנייה שהגיש סטודנט בקליניקה לחופש המידע במכללה למינהל בשם דניאל שולמן למשרד הכלכלה, עולים נתונים לפיהם מצב הפריסה של מכשירים אלו בארץ משתנה בדרמטיות מעיר לעיר וכמעט בשום מקום לא מתבצע בצורה התואמת את דרישות החוק.

הנתונים שנמצאו במסגרת הבדיקה ופורסמו במסגרת כתבה חדשה שראתה אור באתר ynet מראים כי ביישובים רבים בישראל נמצאו בקושי 15-20 מכשירי דיפיברילטור בלבד, כאשר גם בערים הגדולות בהן נמצא כי קיימים בין 50 ל-69 מכשירים צוין כי מדובר בשיעור נמוך במיוחד של מכשירים בהתאם לכמות האוכלוסייה המתגוררת בערים הללו. בתל אביב למשל נמצא כי הוצבו עד היום 56 מכשירים עבור קרוב לחצי מיליון תושבי העיר, בחיפה נמצא כי הוצבו עד היום 66 מכשירים עבור כ-300 אלף תושבי העיר, בירושלים נמצא המספר הגבוה ביותר של 69 מכשירים אך זאת עבור כמעט מיליון תושבים החיים בעיר, ובערים רעננה, חדרה, הוד־השרון, רמלה ובת־ים נמצאו פחות מ-12 מכשירים בכל עיר עבור אוכלוסיות המונות עשרות או מאות אלפי תושבים. בסך הכל, בכל רחבי המדינה עולה מהנתונים כי הותקנו 770 מכשירי דיפיברילטור במוסדות ציבור, כאשר נכון לזמן זה פורסם כי טרם גובשה רשימה מסודרת של מוסדות המחויבים בהתקנת המכשיר וטרם עמדו במחויבות זו.

הנתונים הנמוכים הללו נובעים בין היתר ממצא אחר שעלה מפנייתו של שולמן, אשר מראה כי למרות שיש חובה רשמית להתקנה של מכשירי דיפיברילטור במוסדות ציבוריים, המדינה לא מפעילה שום מאגר לרישום ותיעוד התקנות אלו או למעקב אחר המוסדות שחייבים בהתקנה של דיפיברילטור לפי ההנחיות הקבועות בחוק. בעקבות חוסר היכולת של המדינה לעקוב אחר המוסדות הללו וההתקנה של מפעמים בתוכם, הלכה למעשה נוצר מצב בו על אף המחסור החמור שניכר במכשירים אלו במוסדות ציבוריים שונים, לא מוטלים שום קנסות ואמצעי אכיפה אחרים שמונעים מהמוסדות הללו להמשיך "לצפצף" על החוק ולא לעמוד בדרישותיו.

עו"ד אור סדן שהתראיין לכתבה מטעם 'התנועה לחופש המידע' סיכם בנוגע לממצאי הבדיקה כי "אין מחלוקת על חשיבותם של המפעמים במרחב הציבורי כמכשירים שמצילים חיים", אומר , "המחוקק השכיל להבין את חשיבות הדבר, אבל המידע מעיד על כך שהדבר אינו מתורגם לשינוי המציאות בשטח והחוק אינו מיושם נאמנה. התמונה שמצטיירת היא אבסורדית לגמרי".

מנהל השירות לאלקטרופיזיולוגיה פולשנית במסגרת המרכז הרפואי 'קפלן', ד"ר ניק טאודורוביץ, הוסיף בראיון לכתבה כי "הצבת מפעמים במרחב הציבורי מצילה חיים. רוב מוחלט של מקרי ההחייאה של מבוגרים נובע מהפרעת קצב, פרפור חדרים. הטיפול היחיד הראשוני שיכול להציל חיים במקרה כזה הוא מכה חשמלית שניתנת על ידי מפעם".

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Back to top button