לא אירוע בודד: התקפה נגד תקשורת ישראלית במונדיאל
משחקי המונדיאל בקטאר סיפקו בחודשים האחרונים שחלפו לפני תחילתם לא מעט שערוריות תקשורתיות שגרמו אפילו לנסיך ווילס (ויליאם) ממשפחת המלוכה הבריטית להחרים את הטורניר כולו, אך מאז שהתחילו המשחקים נראה שתשומת לבה של התקשורת עברה להתמקד במשחקים עצמם, בניצחונות המפתיעים ובתופעות החיוביות יותר שנראו לצד המגרש כמו למשל מבצע הניקיונות של אוהדי יפן. התקשורת הישראלית לעומת זאת, לא מצליחה למצוא רגע של מנוחה ונמצאת תחת התקפה מתמדת של גורמים אנטי-ישראליים או פרו-פלסטיניים שמנסים למשוך בכל רגע נתון את זמן המסך של השדרנים הישראלים.
בתחילת השבוע פורסמו מספר מקרים בהם צוותי מדיה ושדרנים ישראלים השוהים בקטאר לרגל המשחקים של אליפות העולם של פיפ"א, ביניהם גם כתב הספורט דור הופמן של 'ישראל היום' ו-'ספורט1', הורחקו ממקומות ציבוריים, לא הורשו להיכנס לעסקים פרטיים ואפילו הורדו באמצע הדרך ממוניות ורכבי תחבורה ציבורית בשל היותם ישראלים. בהמשך לכך, פורסם היום ברשתות החברתיות ובגופי התקשורת מקרה של צוות תקשורת ישראלי נוסף שהותקף (מילולית) על ידי עוברי אורח סעודים שהציגו גישה אנטי-ישראלית נחרצת הקובעת כי "אין דבר כזה ישראל", ומראה כי העוינות המגמתית המופנית כלפי צוותי התקשורת הישראלים היא כבר מזמן לא בגדר "אירוע שולי" או מקרה בודד.
בסרטון המתעד את המקרה, אשר נפוץ בערוצים ועמודים רבים ברשתות החברתיות ובעיקר ברשת 'טוויטר', מראה את האוהד הסעודי המתפרץ לתוך השידור ועדשת המצלמה של ראש דסק החוץ בתאגיד 'כאן 11', מואב ורדי, מפריע לו במהלך דבריו וקורא לעברו בזלזול, בנחרצות ואף בטון אלים כי "אין ישראל, יש רק פלסטין, ואתה לא רצוי כאן". לדבריהם של רבים מאנשי צוותי השידור הישראלים בקטאר, העוינות הערבית כלפי עיתונאים ישראלים היא לא מקרית ולא נדירה, אלא מהווה תופעה מגמתית שרלוונטית כלפי כל אנשי התקשורת הישראלים הנמצאים כיום בקטאר לצורך סיקור משחקי המונדיאל.
בשיתוף לסרטון שהופץ ברשתות החברתיות, כתב מואב "לא אנחנו צילמנו. לא אנחנו העלינו. ולא שאלנו על דעתם על ישראל", מתוך כוונה להדגיש כי אפילו לא היה "טריגר" שהצית את האירוע או את ההתפרצות של האוהד הסעודי. רז שכניק ועוז מועלם, צמד עיתונאים נוספים מישראל הנמצאים היום בקטאר לרגל אירועי המונדיאל, סיפרו אודות החוויה האישית שלהם כי ״סיקור המונדיאל הוא ברחוב כאשר מלווים אותנו פלסטינים, אירנים, קטארים, מרוקאים, ירדנים, סורים, מצרים ולבנונים במבטים רושפי שנאה. אחרי עשרה ימים בדוחא, אי אפשר שלא לחלוק אתכם את מה שעובר עלינו כאן. לא מתכוונים לייפות. אנחנו מרגישים שנואים, עטופי עוינות, לא רצויים. איך אמר לנו קטארי חביב במבט ראשון כששאל ונענה שאנחנו מישראל? ״הייתי רוצה לומר לכם ברוכים הבאים. אבל אתם ממש לא ברוכים. עופו מפה כמה שיותר מהר״.
