לטובה ולרעה: הדולר עלה וחצה חזרה את רף ה-3.5 שקלים

שער הדולר בישראל במסחר מול השקל הוא נושא המשפיע על מכירי שכירות, חוזים, הלוואות ותחומים רבים נוספים במשק הישראלי, בו חלה לאחרונה מגמה של היחלשות השקל מול הדולר אשר כגרמה לדולר לחצות חזרה את רף ה-3.5 שקלים לאחר חודש שהוא בילה מתחתיו. העלייה שנרשמה בשערו היציג של הדולר מול השקל התחילה בהתחזקות בשיעור של כ-0.6 אחוזים, אשר דעכה לאחר מכן, אך בסיום המסחר שערו היציג נקבע על 3.489 שקלים.

מגמת ההיחלשות של השקל אינה ייחודית מול המטבע האמריקאי בלבד אלא משותפת גם למטבע האירופי האחיד, אשר נסחר בשער של 3.757 שקלים לאחר שחלה בו עלייה יומית כמעט זהה בשיעורה לזו שנרשמה בשערו של הדולר מול השקל. אחד הגורמים עליהם דווח בתקשורת כי עשויים להיות קשורים למגמת ההתחזקות של הדולר מול השקל הן חברות הייטק שונות אשר מעבירות כספים ונכסים מתוך ישראל למדינות אחרות בחו"ל מחשש מצעדים שונים שמתכננת לבצע הממשלה החדשה שעלתה לאחרונה לשלטון, ביניהם גם הרפורמה המשפטית של השר לוין והרפורמה בתקשורת של השר קרעי.

נתונים שהוצגו במסגרת כתבה חדשה שפורסמה בנושא התחזקות הדולר המגמתית מול השקל באתר ynet מראים כי הכספים שהעבירו מספר חברות הייטק מישראל למדינות אחרות מוערכים בכשני מיליארד דולרים, מה שללא ספק עלול לתרום למגמה שלילית שרושם השקל לאחרונה במסחר במט"ח. כמו כן, צוין בכתבה כי אחד הגורמים העיקריים שהשפיע לאחרונה על המצב הוא הבנק האירופי 'HSBC', הנחשב לרביעי בגודלו בעולם, אשר הצטרף בפומבי לאזהרות נגד יישום המהפכה במערכת המשפט בישראל, ומסר כי "אי אפשר להתעלם לחלוטין מההתפתחויות הפוליטיות האחרונות. תוכנית הממשלה עלולה להוביל להידרדרות בסביבת ההשקעות ובכך להכביד על המטבע הישראלי. נראה ששילוב של מתחים גיאופוליטיים גובר ותוכניות הרפורמה של הממשלה החדשה הובילו ליציאת הון. בסך הכל, אנו שומרים על השקפתנו החיובית על השקל אך מאמינים כי הרפורמה של הממשלה אם תעבור, עשויה לייצר השפעה שלילית על המטבע".

העלייה בשערי המט"ח הנפוצים ביותר שמולם נסחר השקל צוינו בכתבה כגורמים פוטנציאליים שעלולים לגרום לעלייה באינפלציה בחודש פברואר במשק הישראלי, זאת לצד שיעור הריבית החדש בישראל שצפוי להיות מפורסם בעוד קצת יותר משבוע ולהשפיע גם הוא על שערי המסחר של השקל מול מט"ח. אחת ההשפעות של לעלייה באינפלציה שתוארה בכתבה היא עלייה פוטנציאלית במחיר הדלק, אשר בנוגע אליה מסר גורם בכיר במשרד האוצר שדבריו צוטטו בכתבה כי הממשלה לא תתערב על ידי הפחתת המס על הדלק "כי אין לכך הצדקה כלכלית ואין עוד מקורות מימון בתקציב ההמשכי עד הקיץ".