דיסקונט הפסידו בתביעה – הבנקים יחויבו לקבל קריפטו?
תחילת השבוע סימנה התפתחות מעניינת בתחום הקריפטו בישראל לאחר שבית המשפט העליון החליט היום (א') לדחות ערעור שהגיש בנק מרכנתיל-דיסקונט נגד פסיקה של בית המשפט המחוזי, וקבע בפסיקה סופית כי הבנק אשם במה שהוגדר "התנהלות בלתי סבירה" בשל סירובו לקבל הפקדות מלקוחות של כסף שמקורו במטבעות 'ביטקוין' ובמסחר קריפטו וירטואלי. מדובר בפסיקה ששמה סוף לפרשייה משפטית שהתחילה לפני יותר מ-5 שנים אשר במהלכה סירב הבנק לקבל להפקדה כסף שהגיע מפעולות מסחר בנכסים קריפטוגרפיים, כאשר כעת נראה כי בעקבותיה יחויבו הבנקים להפסיק עם מדיניות של "איסור גורף" על הפקדת כספים שמקורם באפיק זה של מסחר ותשואה.
העסקה למכירת נכסים קריפטוגרפיים אשר הולידה את כל הפרשיה היא עסקה למכירה של מטבעות 'ביטקוין' בסכום של כ-2 מיליון שקלים אשר ביצעו זוג ישראלים באמצעות פלטפורמת מסחר ישראלית שפועלת בענף הקריפטו. השניים מכרו בהצלחה את המטבעות הדיגיטליים שלהם והרוויחו את מיליוני השקלים שחיכו להם כעת בפלטפורמת המסחר, אשר פועלת בתיאום מלא עם הבנקים ומאפשרת בדרך כלל העברה של הכספים מתוכה והפקדה שלהם בחשבון הבנק של המשתמש, אך במקרה זה סרב הבנק לקבל את ההפקדה ולא אפשר למעשה לשניים להשתמש בכספים שלהם, אשר נותרו תקועים בפלטפורמת המסחר בלי אפשרות הפקדה או משיכה.
הפסיקה המקורית של בית המשפט המחוזי ששפט בנושא הייתה כי התנהלות הבנק במקרה זה הייתה בלתי סבירה וכי אין מקום לכונן איסור גורף על הפקדה של כספים אשר הופקו דרך אפיק של מסחר פיננסי בנכסים קריפטוגרפיים, ואף צוין כי התנהלות זו מנוגדת לחוק הבנקאות בישראל. בערעור שלו על ההחלטה טען בנק דיסקונט כי יש לבטל את פסק הדין שנקבע בבית המשפט המחוזי – הקובע אילוץ שיוטל על הבנקים לפיו הם יחויבו לבצע "בחינה קונקרטית" של כל בקשה להכנסת כספים שמקורם בקריפטו ללא אפשרות לסרב בקבלם באופן גורף – מכיוון שהחוסר ברגולציה בענף זה מצדיק סירוב גורף לכל בקשה. השופטים עמית, גרוסקופף ושטיין מבית המשפט העליון, שפסקו בנוגע לערעור, החליטו לא לשנות את הפסיקה של בית המשפט המחוזי, ואף קבעו כי הבנק ישלם לבני הזוג הוצאות משפט בסך 20 אלף שקל משום שהתביעה שלהם "זיכתה את הציבור".
עו"ד ציוני, אשר היה עורך הדין אשר ייצג את בני הזוג לצידה של עו"ד רעות זייטלבך ממשרד 'ציוני פילרסדרוף פיליפ עורכי דין', צוטט בכתבה חדשה שפורסמה באתר החדשות הישראלי ice בנוגע להפסד של בנק דיסקונט בתביעה, באומרו כי "בצדק רב החליט בית המשפט העליון שאין מקום להתערב בפסק הדין שניתן על ידי בית המשפט המחוזי. בית המשפט העליון לא התרשם, לשון המעטה, מניסיונות ההפחדה של הבנקים בקשר להשלכות פסק הדין של המחוזי, ושל קביעת החובה של הבנקים לבחון באופן קונקרטי בקשות להפקדות כספים שמקורם במטבעות דיגיטליים".
בהמשך דבריו בכתבה הוסיף עו"ד ציוני בנושא כי "כדאי מאוד שגם בנק ישראל יפעל יותר לטובת מאות אלפי לקוחות הבנקים המחזיקים במטבעות דיגיטליים, ואשר נתקלים מדי יום ביומו באטימות ובסירובים מצד הבנקים להכנסת כספים שמקורם במטבעות דיגיטליים. צר לי שהבנק גרר את בני הזוג ערב לערעור מיותר ותיאורטי בבית המשפט העליון. אנו מקווים שהבנקים יתעשתו, יפסיקו להערים באופן סתמי קשיים על לקוחות, ויפעלו בשיתוף פעולה מלא עם הגופים בישראל שמבצעים המרות של מטבעות דיגיטליים, אשר פועלים באופן חוקי ועל פי היתרים ורשיונות של רשות שוק ההון. כך למעשה גם נקבע בנהלים שהוציא הפיקוח על הבנקים".
