בריאות ומחקרים

מחקר חדש מראה שחתולים מזהים תקשורת עם בעליהם

מחקר חדש שתוצאותיו התפרסמו בתקשורת בבריטניה ויצרו הדים ברשתות החברתיות בכל העולם, עוסק בחיות שנחשבות לאלו שממלאות הכי הרבה נפח של תמונות וסרטונים באינטרנט ואהובות פחות או יותר על חצי מבני האדם בתור חיות מחמד: חתולים. המחקר החדש מראה ראיות לכך שחתולים לא סתם מגיבים לקולות שעושים הבעלים שלהם – עד כמה שאפשר להגדיר אדם בתור "בעלים" של חתול כפי שמציינים החוקרים בקבוצת המחקר הצרפתית שערכה את המחקר – אלא שמדובר בתקשורת מאופיינת אותה מסוגלים החתולים להבין ולעבד בתור תקשורת ייחודית שנובעת רק מאותו אדם שהם נמצאים עימו בקשר סימביוטי הדדי.

צוות החוקרים הצרפתי-בריטי שהובל על ידי החוקרת שארלוט דה-מואוזון (Charlotte de Mouzon) מאוניברסיטת Paris Nanterre University הצרפתית ערכו מחקר שכלל אבחנה ותצפיות על חתולים ובחינה של התנהגותם כאשר מתקשרים עמם הבעלים שלהם או אנשים זרים וכן בסביבה בהם החתולים לא מתקשרים עם שוב גורם חיצוני כדי ליצור רמות תקשורת אקראית לשם ביקורת פנימית של הנתונים. המטרה במחקר הייתה לנסות להבין האם אפשר להסיק מנתונים חזותיים וכמותיים כי חתולים יוצרים בהכרח יותר קשר עם הבעלים שלהם מאשר עם אנשים זרים והאם רמה זו של יצירת קשר עודפת תהיה ייחודית גם לאחר שייערך השוואה בינה לבין מידע אקראי הנאסף על מאפייני תקשורת כלליים שהפגינו החתולים גם כשהיו לבדם.

ממצאי מהחקר אשר נאספו ממאות תצפיות שערכו חברי צצות החוקרים הבריטיים והצרפתיים אחרי 16 חתולים, כך על פי הפרסומים בעיתון 'הגרדיאן' שהיו הראשונים להציג את ממצאיו של המחקר החדש, מראים כי חתולים הגיבו בבירור לקול של הבעלים שלהם, אותו קול של אדם שהם מזהים בתור זה שנמצא איתם בקשר הרב ביותר לאורך מרבית שעות היממה, וכן נראו ראיות לכך שהם יודעים להבדיל בינו לבין "רעשי רקע" אחרים בניסיון למצוא אותו כאשר הם מחפשים אחריו באופן פעיל. החוקרים ציינו כי לא ניתן להסיק מכך שלחתולים "אכפת מהבעלים שלהם" שכן מדובר אפוא רק בתוצאות המעידות על יכולת תקשורת המוכוונת מהחלטה "אקראית" לכאורה שמפגינים חתולים בזמנים מסוימים, בתלות ברצון שלהם ולא בהכרח בקריאה של הבעלים לכיוונם.

אם גם אתם נוטים לדבר לחתול שלכם בקול "תינוקי" או להעלות את הטון שלכם לאוקטבה גבוהה יותר כאשר אתם פונים אליו, המחקר מראה כי ככל הנראה אין לכך שום ערך חיובי בתקשורת עם החתול, שכן אף אחד מהחתולים באף אחת מהתצפיות לא הגיב לסוג כזה של תקשורת בצורה ייחודית. גם כאשר ניסיונות התקשורת היו מלווים בגירוי חיצוני נוסף ותגמול כמו למשל אוכל, לא היה נראה שיש ערך לסוג המסוים הזה של תקשורת באשר ליכולת של הבעלים למשוך את תשומת ליבו המלאה של החתול.

לאחר סיכום מסקנות המחקר, התראיינה החוקרת שארלוט דה-מואוזון (Charlotte de Mouzon) וסיפרה בראיונה כי "גם לי יש שני חתולים שאני אוהבת לדבר איתם כמו ילדים קטנים, והם תמיד מגיבים לזה בצורה טובה. אנשים נוטים להיות ביישנים לגבי סוג כזה של תקשורת שכן היא מביכה אותם עצמם וגורמת להם להרגיש לא בטוחים, לעיתים משליכים את זה על התנהגות תוקפנית יותר של החתול, אך אני חושבת שכעת תוצאות המחקר החדש יעזרו לאשש עבור אנשים את ההבנה שיש קשר אישי בינם ובין החתול שלהם, אם הם רק ייתנו לזה את תשומת הלב הראויה והמלאה".

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Back to top button