הזמן הנכון לטיול ביפן? הבנק המרכזי מוביל שינוי היסטורי

שינוי שחל בבנק המרכזי של כל מדינה יכול ללמוד אודות העתיד של הכלכלה המקומית והמטבע הלאומי שלה, לא רק בשוק המקומי אלא גם במסחר הבין לאומי ועבור תיירים שמגיעים לבקר במדינה, כאשר אמש (ג') נודע על שינוי דרמטי ואף היסטורי שעומד לחול בכלכלה היפנית אחרי שנים רבות בהן לא התבצע מהלך כלכלי מסוג זה מצד הממשלה או הבנקאות המרכזית. בהודעה חדשה מטעם הבנק המרכזי של יפן, הודיע נשיא הבנק, הוריקו קורודה, כי יחול שינוי בהרחבת הטווח בו תוכל לנוע תשואת אג"ח ממשלתי ל-10 שנים.

הטווח החדש בו תנוע התשואה עבור אג"ח ממשלתי ל-10 שנים יתרחב מהמצב הקודם בו שיעורו השלילי המקסימלי עמד על 0.25 אחוזים ושיעורו החיובי המקסימלי עמד על 0.25 אחוזים, למצב חדש בו השיעור המקסימלי השלילי יהיה 0.5 אחוזים והשיעור החיובי המקסימלי יהיה 0.5 אחוזים. חשוב לציין כי לא מדובר בשינוי בסיסיס של שיעור הריבית במדינה, אשר לא השתנתה ואף עומדת על שיעור שלילי של כ-0.1 אחוזים בניגוד לרוב המדינות בעולם, אך המשמעות של ההחלטה לשנות את טווח התשואה של האג"ח הממשלתי פירושה למעשה צמצום של המדיניות המוניטרית אשר שררה במדינה במשך תקופה ארוכה עד היום, בצעד שגרם ליין היפני לזנק היום בכ-4.5 אחוזים אל מול הדולר במקביל לירידה בשווקים באסיה.

דיקן הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית ומומחה לכלכלה היפנית, פרופסור ניסים אוטמזגין, התראיין לתוכנית "כסף חדש" ב-ynet radio בנושא השינוי הדרמטי עליו הודיע נשיא הבנק היפני, וסיפר כי "אחרי יותר מ-2.5 עשורים, הממשלה ביפן כנראה החליטה שצריך להתערב אקטיבית כדי לחזק את השוק. לפני כ-10 שנים ערך היין היה קרוב ל-70 יין לדולר והיום הוא כ-130 יין לדולר – זה אומר פיחות של 100%. מצד אחד, זה סייע למשק היפני ולייצור היפני והמריץ את המשק בהון זול, אך מאידך זה גם הפך את החיים ביפן ליותר ויותר יקרים. "בגלל זה אנחנו לא רואים הרבה תיירים יפנים שחוזרים לשטוף מקומות תיירות באירופה ובאסיה. בניגוד לדימוי שלה, זה הזמן לטייל ביפן. אני הייתי ביפן ביולי ובתור ישראלי הרגשתי ממש כמו עשיר".

בהמשך דבריו סיפר פרופ' אוטמזגין כי "הרעיון החל עוד לפני כמה שנים אצל ראש הממשלה שינזו אבה, אשר נרצח בחודש יולי האחרון. אבה רצה להכניס הרבה מאוד הון זול למשק כדי להניע את גלגלי הכלכלה היפנית ובדרך אף גרם לנשיא הבנק המרכזי של יפן להתפטר מתפקידו. ליפנים יש חוב לאומי אדיר של כ-260%, אבל רובו פנימי ולא חיצוני. לכן, הם חשבו שכדי לחזור ולהמריץ את המשק הם יכולים לנקוט במדיניות מקלה, להדפיס כסף, להגביל את האג"חים ולהזרים הון זול. ההלוואות ביפן היו זולות מאוד והם כבר נכוו ממשבר הנדל"ן הגדול של 1989 כשהיה כל כך הרבה הון זול במשק וזה הביא למשבר אדיר ולחובות של טריליוני דולרים לבנקים. עכשיו, נראה שהם חוששים שהם אולי עלולים להתקדם שוב לעבר תרחיש כזה, ולכן הם החליטו לעצור".

לסיכום דבריו הוסיף פרופ' אוטמזגין כי "זה נראה כהחלטה פתאומית ואז כמובן נגרמים שינויים גדולים בשווקים, גם ביפן וגם באסיה. הכלכלה היפנית קשורה בכבלים ובעבותות כבדים מאוד לכלכלה האסייתית. לחברות יפניות יש מפעלים רבים ברחבי אסיה, הם מעסיקים הרבה מאוד תושבים במדינות אסיה ולכן סביר להניח שכאשר יש תזוזה או חשש מהמעמד הכלכלי של יפן יכולות להיות לכך גם השלכות על מדינות אחרות ביבשת. כנראה שיש אולי מחלוקת בין המדיניות הכלכלית של הממשלה לבין התפיסה של נגיד הבנק המרכזי לגבי הריבית או לגבי איך להתנהל אל מול הפיחות האדיר בערך של היין".