מחקר מראה: יותר חרדים מאי פעם בשוק העבודה

הדיון הציבורי אודות המקום והאופי הנכון לשילוב בני החברה החרדית במשק התעסוקה הכללי, כמו גם בנוגע לשאלה איך מקום שכזה מושפע לטובה או לרעה משינוי גיל הפטור מצה"ל והרחבת הזכויות של צעירים חרדים לדבוק בלימודי ישיבה במקום לשרת בצבא, הוא דיון ארוך שנים שנדמה כאילו קיים מאז ומתמיד בחברה הישראלית המודרנית. תשובות לחלק גדול מהשאלות הללו, אשר עולות במסגרת מחקר לאומי חדש, מראות כי היום ישנם יותר חרדים מאי פעם אשר משלבים בשוק העבודה וכי הייתה השפעה ניכרת על כך להורדה של גיל הפטור מגיוס לחרדים עליו הוחלט בעבר על ידי הממשלה.

המחקר החדש נערך על ידי המועצה הלאומית לכלכלה במטרה לבחון את ההשפעה ומגמות השינוי של בני החברה החרדית בשוק התעסוקה במשק הכללי, בין היתר במטרה להבין האם לשינוי בגיל הפטור לגיוס עבור צעירים חרדים הייתה השפעה ישירה על כמות החרדים שמשתלבים בהצלחה בשוק התעסוקה. מהמחקר עולה כי בתחום זה עלייה ניכרת בשנים האחרונות (לאורך 14 שנות מחקר ואיסוף נתונים) כאשר צוין באופן פרטני על ידי עורכי המחקר כי רוב העלייה שנמדדה באחוז בני החברה החרדית המשתתפים היום בשוק העבודה בהשוואה לשנים קודמות נובעת בעיקר מעלייה מקבילה שחלה בשיעור החרדים אשר מצליחים לשלב עבודה במקביל ללימודים בכולל. בנושאים אלו ציינו כותבי המחקר כי "להורדת גיל הפטור מצה"ל ב-2014 הייתה השפעה דרמטית על השילוב של חרדים בתעסוקה ובלימודים".

אברהם זופניק, כלכלן בכיר במועצה הלאומית לכלכלה, ונעם זוסמן, חוקר בחטיבה למחקר של בנק ישראל, היו אמונים על ניתוח הנתונים במחקר, במטרה לעקוב אחרי נתוני פרט של גברים חרדים שנולדו בשנים1977 עד 2006, בעזרת שימוש במאגרי מידע מינהליים שעודכנו לאחרונה בשנת 2019. לדבריהם של השניים, מעקב שנעשה באופן זה מאפשר להם לזהות שינויים הנערכים עם הזמן במהלך החיים של גברים בחברה החרדית, בדגש על רכישה מוגברת של השכלה מחוץ למוסדות דתיים ותורניים וכן השתלבות בשוק העבודה במשק הכללי.

ניתוח נתוני המחקר, כך לפי כתבה שפורסמה בנושא באתר ynet, מראה כי בעשור האחרון שחלף מאז המדידה האחרונה של נתוני התעסוקה בחברה החרדית, חלו "מגמות שינוי בולטות" אשר כללו בין היתר השתלבות מוגברת בשיעור ניכר בתעסוקה ואף בלימודים על תיכוניים ואקדמיים, מה שהולך ונמדד בשיעור תעסוקה גבוה יותר בנתונים צעירים יותר. כדוגמה לכך, פורסם כי בקרב ילידי שנת 1978 בחברה החרדית עמד שיעורם של המשתלבים בתעסוקה במשק הכללי לאחר 12 שנות לימוד בישיבה על כ-51 אחוזים בלבד, זאת בהשוואה לשיעור של כ-70 אחוזים יותר שנמדד בקרב ילידי שנת 1988 ובצורה דומה ואף חדה יותר בשנתונים צעירים יותר בחברה החרדית.