יוזמה חדשה תסבסד טיפולי פסיכולוגיה לתושבי הדרום

תושבי דרום הארץ מתמודדים לא רק עם לחץ פסיכולוגי מוגבר הנובע ממגורים באזור החשוף יותר בדרך כלל לאיומים ביטחוניים בהשוואה לאזורים אחרים במדינה, אלא גם ממחסור חמור בפסיכולוגים בשירות מוסדי מטעם קופות החולים ומרכזים רפואיים שפועלים באזור הדרום. יוזמה פרטית חדשה שואפת לשנות את המצב ולהגביר את רמת הנגישות של תושבי דרום הארץ לטיפולים פסיכולוגיים שיכולים להיות חיוניים לבריאותם הנפשית של רבים, במסגרת המציעה את הטיפול במחיר מסובסד שנועד לפנות לקהל יעד רחב ככל האפשר.

נתונים של פורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית בישראל מראים כי ישנו פער מהותי באיכות ובכמות של שירותים בתחום בריאות הנפש אשר מוצעים לתושבי מרכז הארץ בהשוואה לאלו שמוצעים לתושבי "הפריפריה" אשר נכללים בהם גם תושבי דרום הארץ. הנתונים אשר פורסמו בחודש מרץ האחרון מראים כי כ-90 אחוזים מכלל הפסיכולוגים שמטפלים בדרום הארץ במסגרת שירות ציבורי נאלצים לסרב לפניות חדשות בשל עומס יוצא דופן של מטופלים קיימים כאשר כ-30 אחוזים מתוכם מציינים שהם מסרבים ל-10 פניות לפחות על בסיס שבועי.

היוזמה החדשה שמנסה להתמודד עם הבעיה, שרק הלכה וחריפה בזמן משברק הקורונה בו אנשים רבים יותר נזקקו לטיפולים מקיפים יותר בתחום בריאות הנפש ובייחוד בתחום הפסיכולוגיה, מובלת על ידי המכללה האקדמית 'אחוה' מהמועצה האזורית באר טוביה, בסיוע כלכלי של 'קרן עזריאלי'. מדובר בקליניקה אשר נפתחה כעת במסגרת שירותי המכללה לציבור הרחב, בה יסופק לתושבי דרום הארץ טיפול פסיכולוגי במחיר מסובסד וביניהם לרבים מהמגזר הערבי והחרדי וכן לעולים מאתיופיה. המטרה של התוכנית היא לאפשר לבני אוכלוסיות חלשות לקבל גישה לשירותים בתחום בריאות הנפש שלא תמיד מתאפשרת אליהם הגישה במסגרת הרפואה הציבורית שאותן אוכלוסיות יכולות להרשות לעצמן מבחינה כלכלית.

ד"ר אתי גרובגלד, מנכ"לית המכללה, סיפרה בראיון לכתבה חדשה שפורסמה באתר ynet כי "מדינת ישראל מאופיינת בהטרוגניות חברתית ותרבותית הכוללת מספר קהילות ייחודיות. יש קהילות שאינן מיוצגות באופן הולם בקרב הגורמים המספקים שירותי בריאות נפש. המצב חמור במגזר הערבי, בקרב יוצאי אתיופיה ואצל האוכלוסייה החרדית. מאחר שהטיפול הפסיכולוגי דורש היכרות עם המאפיינים התרבותיים של הקבוצה שממנה מגיע המטופל, הרי שבפועל, בשל היעדר נגישות תרבותית כמו שפה, הכרת הנורמות, יכולת גישור ועוד, חברי קהילות אלו הזקוקים לסיוע נפשי אינם מקבלים שירותי בריאות נפש מתאימים. תוכנית לתואר שני בפסיכולוגיה קלינית רגישת תרבות, שנפתחה במכללה בראשות פרופ' יהונתן גז, מבקשת לתת לכך מענה".

יובל בלינקי, פסיכולוג ויושב ראש הוועדה המקצועית לפסיכולוגיה קלינית במשרד הבריאות, התייחס לצורך הציבורי הנואש בתחום בריאות הנפש שהוביל ליוזמה החדשה, וסיפר בכתבה כי "נתקלתי בהרבה מצבים בהם ילד דובר ערבית נזקק לטיפול, ולא היה לי למי להפנות אותו. זה נורא. קחי ילד עם מחשבות אובדניות, ילד שמתמודד עם חרדות נוראיות או עם בריונות בבית הספר; הוא פונה לקבלת טיפול ולא נענה, כי יש מעט מאוד פסיכולוגים קליניים פנויים, ואם מישהו מתפנה ומטפל בו, זה בשלב מאוחר. מדברים על אי-שוויוניות בבריאות, וזה בדיוק העניין: יש אוכלוסיות שיכולתן לקבל טיפול שוויוני היא פחותה, בגלל השפה והפער התרבותי. הרי היכולת לקבל טיפול טוב קשורה ביכולת לתקשר בשפה שלך. היכולת של המטופל לתאר מה שהוא מרגיש ומה שעובר עליו, והיכולת של איש המקצוע לאבחן נכון את הפונה ולבחור את דרכי הטיפול המתאימות – שתיהן נפגעות בגלל פערי השפה והפערים התרבותיים. קחי למשל תיאור של מצוקה רגשית: בשפות שונות זה יישמע אחרת, ומי שלא מכיר את הניואנסים, יכול לאבחן או לטפל לא נכון ובכך לחטוא למטרה. כשהתקשורת בין איש מקצוע למטופל לא טובה, איכות הטיפול נפגמת. ישנן גם כל מיני סטיגמות ותפיסות שגויות לגבי אוכלוסיות שונות".