בריאות ומחקרים

זזים עם הבס: המחקר החדש לא מצליח לפענח איך ולמה

מחקרים מדעיים נשמעים בדרך כלל כמו דבר משעמם, אבל לא כאשר המעבדה נמצאת באמצע של אולם הופעות וחלל מסיבות. במחקר חדש שנערך ב-LIVELAB, חלל ייעודי להופעות בה פועלת מעבדת אקוסטיקה מתקדמת באוניברסיטת מק'מאסטר באונטריו, קנדה, עסק בניתוח של תבניות מוזיקה שונות בניסיון להבין מה גורם לבני אדם לרקוד. במחקר החדש נמצא כי בין הגורמים המשפיעים בצורה המשמעותית ביותר על הרצון שלנו להזיז את הגוף עומדים רמקולים בתדר נמוך ביותר (VLF) המוציאים בס עמוק, אך המדענים מציינים כי עדיין לא ידוע בדיוק למה או איך התופעה הזו עובדת.

בס עמוק הוא משהו שמוכר היטב לכל מי שהיה אי פעם במסיבה רועשת או בהופעה חיה של מוזיקה בה מותקנים על הבמה ומסביבה סוגים שונים רמקולים וביניהם הם רמקולים בתדר נמוך ביותר. בהתאם לממצאים של המחקר החדש, אשר פורסמו בירחון המדעי המכובד 'Current Biology', שאלת המחקר שנועדה לבחון האם צלילי בס עמוקים בתדרים נמוכים מעודדים השפעה של רצון מוגבר לרקוד, נענתה בחיוב בצורה ברירה ומדידה.

ההופעה החיה שבמהלכה נערכו המבדקים במסגרת המחקר החדש התקיימה על ידי צמד יוצרי המוזיקה האלקטרונית 'Orphx', אותם שכרו המדענים מאוניברסיטת מק'מאסטר בתור "דוגמה ומופת" למוזיקה עתירת בס עמוק שיכולה להתאים למודל המחקר. בהופעה זו, חולקו לכל המשתתפים סרטי ראש מיוחדים עמוסי חיישנים, שנועדו כדי לנטר את פעילותם, תזוזתם במרחב ומאפיינים פיזיולוגיים שונים, כאשר לכל המשתתפים בהופעה המיוחדת נמסר מראש כל המידע הנוגע למחקר.

במהלך הופעה שנמשכה כשעה, המדענים כיבו והדליקו רמקולים מיוחדים מסוג VLF שהיו מותקנים כחלק אינטגרלי ממערכת הסאונד של אולם ההופעות, במטרה לבחון את ההשפעה היחסית שיש לבסים בתדרים הנמוכים על חוויית השמע הכללית והרצון לרקוד בקרב חברי הקהל. בסיכום ממצאיהם, מספרים החוקרים במחקר כי "הנתונים שלנו מראים שהמשתתפים בקהל זזו יותר, בממוצע ב-11.8%, כשה-VLFs פעלו לעומת כשהיו כבויים. מערכות ויברוקטיליות וויסטיבולריות מעבדות צליל בתדר נמוך, יש להן קשרים הדוקים למערכת המוטורית ויכולות להשפיע על דירוגי גרוב, תנועה ספונטנית ותפיסת קצב. תיאוריה אחת טוענת שלמערכת הוסטיבולרית בפרט יש תפקיד מהותי בתפיסה האנושית של תדרים נמוכים, קצב מוזיקלי והדחף לזוז לצלילי המוזיקה, בין היתר בשל השפעות וסטיבולריות-אוטונומיות".

כמו כן כתבו החוקרים בסיכום מסקנות כי "נתוני השאלון שלאחר ההופעה הצביעו על כך שהמשתתפים חשו תחושות גופניות הקשורות לתדרי בס במהלך ההופעה – ושאלה היו מענגים ותרמו לדחף לזוז (כולם p < 0.001). עם זאת, התחושות הגופניות לא נתפסו כחזקות יותר מאשר בהופעות דומות" אך הוסיפו במקביל גם כי לא ידועה ולא ברורה עדיין הסיבה בגינה התרחשה התופעה שנרשמה במחקר.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Back to top button