"מערער היציבות" – מתקפה של הניו יורק טיימס על נתניהו

ביקורות נגד ראש הממשלה נתניהו לא חסרות בזירה הישראלית המקומית, ברחובות הערים הגדולות כמו גם בעיתונים וברשתות החברתיות, אך כעת מצטרף למתקפות התקשורתיות נגדו גם עיתונאי ה-"ניו יורק טיימס" הוותיק תומאס פרידמן, אשר פרסמה ביממה האחרונה טור מטעם מערכת העיתון שעוסק בשאלה "האם הנשיא ביידן יכול להציל את ישראל מעצמה?" בו הוא טוען שאחד הדברים העיקריים שנתניהו עושה בזירה הפוליטית והאזרחית בישראל הוא "יצירת ערעור וחוסר יציבות". בהמשך לכך, מתאר פרידמן בטור את השינויים החוקיים שלדבריו "מועדים ליישום" על ידי הממשלה החדשה בראשותו של נתניהו, ומציין בדרמטיות לגביהם כי "ישראל נמצאת על סף מהפך היסטורי, מדמוקרטיה מלאה למשהו מופחת, ומכוח מייצב באזור למערער היציבות".

הטור החדש בעיתון ה-"ניו יורק טיימס" נפתח במילותיו של פרידמן, שכותב כי "אדוני הנשיא, אני לא יודע אם אתה מתעניין בהיסטוריה יהודית, אבל ההיסטוריה היהודית בהחלט מתעניינת בך היום. ישראל נמצאת על סף מהפך היסטורי, יכול להיות שאתה היחיד שמסוגל לעצור את ראש הממשלה נתניהו והקואליציה הקיצונית שלו מלהפוך את ישראל למעוז לא ליברלי של קנאות. הייתי אומר לביידן שאני חושש שישראל מתקרבת לסכסוך אזרחי-פנימי רציני. במשך שנים הוויכוחים העזים בתוך ישראל היו על הסכם אוסלו, ההתנגשות המבעבעת הזאת עוסקת בכוח – מי יכול להגיד למי איך לחיות בחברה המגוונת הזו. ישראל שג'ו ביידן הכיר הולכת ונעלמת, וישראל חדשה מתהווה. שרים רבים בממשלה זו עוינים את הערכים האמריקאים, וכמעט כולם עוינים את המפלגה הדמוקרטית. נתניהו והשר לעניינים האסטרטגיים, רון דרמר, זממו עם הרפובליקנים להנדס את נאומו של נתניהו בקונגרס ב-2015 ולהצהיר על התנגדותם למדיניות של ברק אובאמה. השניים היו רוצים לראות נשיא רפובליקני ומעדיפים את תמיכתם של הנוצרים האוונגליסטים על פי היהודים הליברליים".

נושא "רפורמת מערכת המשפט" הוא לדבריו של פרידמן הנושא הבוער ביותר שעומד על סדר היום במסגרת "ההתדרדרות הדמוקרטית" של מדינת ישראל בראשות נתניהו, כאשר בנושא זה הוא כותב בטור המערכת החדש כי "המשבר הדחוף ביותר הוא בבתי המשפט, ובית המשפט העליון בראש. הם במידהרבה מגינים על זכויות האדם וזכויות המיעוט. מיעוטים אלו כוללים אזרחים ערבים, להטב"ים, ואפילו יהודים רפורמים וקונסרבטיביים, שרוצים את אותו חופש עיסוק ודת. בנוסף, מכיוון שבית המשפט העליון בישראל בוחן את פעולות הרשות המבצעת, כולל הצבא, הוא הגן לעיתים קרובות על זכויות הפלסטינים, לרבות הגנה מפני מקרי התעללות של מתנחלים והפקעה בלתי חוקית של רכושם הפרטי. ממשלת נתניהו מבקשת לשנות באופן קיצוני את המצב הבגדה במערבית, ולמעשה לפעול לסיפוח מבלי להכריז רשמית על כך, לתוכניות יש מכשול אחד גדול – בית המשפט העליון והמוסדות המשפטיים בישראל. הרפורמה תפחית את העצמאות של כלבי השמירה המשפטיים בכל משרד ממשלתי – במקום לדווח ליועץ הממשפטי לממשלה, הם יהפכו למינויים אישיים של כל שר. בקיצור, הרשת המבצעת תשתלט על הרשות השופטת. כל זה קורה כשנתניהו עצמו נאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים".

הדרך "לטפל במשבר" לדבריו של העיתונאי הוותיק, היא באמצעות התערבות אמריקאית מצדו של הנשיא ביידן, אשר לגביה הוא ציין בטור כי "המשבר הנוכחי בישראל עשוי להיות מוצג בפני ביידן כעניין חוקתי פנימי שעליו להתרחק ממנו. להיפך, ביידן צריך להיכנס פנימה, כי לתוצאה יש השלכות ישירות על האינטרסים הביטחוניים והלאומיים של ארה"ב. אין לי אשליות שביידן יכול להפוך את הנרטיב הקיצוני שצץ היום בישראל, אבל הוא כן יכול לדחוף לקיים את הדברים בדרך בריאה יותר, ואולי למנוע את הגרוע מכל, עם קצת אהבה קשוחה בצורה שאף אחר לא יכול".