הכל מעצבן אתכם תמיד? יכול להיות שיש לכם מיזוקינסיה
החיים המודרניים יכולים להיות מלחיצים מאד ולעיתים אף להרגיש קשים מנשוא, בעיקר בסביבת עבודה מלחיצה בה נדרשת התנהגות קפדנית ורדיפת הישגים, אך ישנם אנשים שמרגישים כי הבעיה שלהם גדולה מכך ולמעשה כל דבר מעצבן אותם, וכעת ייתכן כי נמצאו הגדרה ושם לבעיה שלהם. במסגרת מחקר חדש הוגדרה תופעה נוירולוגית הקרויה מיזוקינסיה (Misokinesia), המבטאת רגישות יתר לתנועות ולעיתים גם לצלילים שחוזרים על עצמם, ובאה לידי ביטוי בקרב אנשים שמרגישים שכל תיפוף, טיקטוק או צקצוק מרגיזים אותם בצורה שגורמת להם לצאת מדעתם.
ממצאי המחקר, אשר פורסמו בירחון המדעי המכובד 'Nature', מראים כי מיזוקינסיה היא תופעה נוירולגית אשר נפוצה בצורה נרחבת הרבה יותר בקרב הציבור הרחב ממה שהאמינו כולם. במחקר השתתפו למעלה מ-4,100 נבדים אשר עברו מבחנים במטרה לבדוק את התגובתיות שלהם לרעש והפרעות סביבתיות אחרות, אשר בממוצע הופיעו לפי החוקרים ברמה שמהווה הגדרה של "לקות במיזוקינסיה" בקרב אחד מכל שלושה נבדקים. בשלב סיכום ממצאי המחקר כתבו החוקרים כי "התוצאות שלנו תומכות במסקנה שמיזוקינסיה היא לא תופעה שמוגבלת רק לאנשים עם אבחנה קלינית מסוימת, אלא מהווה אתגר חברתי רחב, שלא זכה עד כה להכרה וקיים אצל אנשים רבים באוכלוסייה הכללית", והוסיפו כי מדובר בתופעה שחשוב מאד להרחיב לגביה את המחקר המדויק שכן היא רלוונטית עבור חלק ניכר מהפרטים באוכלוסייה הכללית.
ד"ר טוד הנדי, מרצה בכיר בתחום הפסיכולוגיה באוניברסיטת קולומביה הבריטית, אשר הוביל את צוות המחקר וניסח את הנחות היסוד אשר לפיהן פעלו החוקרים במטרה לבחון ולהגדיר בהצלחה את התופעה הנוירולוגית החדשה, ציין כי מדובר בתופעה נפוצה מאד שקיימת כמעט אצל כל אחד אבל משפיעה על אנשים שונים ברמות חומרה משתנות. לדבריו, בסיטואציות שונות בחייו של אדם יכולה לבוא לידי ביטוי התופעה הזו בצורה קשה או קלה יותר, כאשר בנוגע לכך הוא הוסיף כי "זה יכול לעורר תחושות כמו כעס, חרדה ותסכול, כמו גם פגיעה בהנאה מסיטואציות חברתיות. זה גם יכול להשפיע על היבטים שונים בחיים כמו עבודה ולמידה".
סומיט ג'אסוול (Sumeet Jaswal) חוקרת מהצוות של אוניברסיטת קולומביה הבריטית שהשתתף במחקר, מספרת כי מדובר בתופעה שקשורה בין היתר למה שמכונה "נוירוני המראה", שהם נוירונים הקיימים במוח האנושי ולדעת המדענים הנם בעלי השפעה קריטית על יכולת הלמידה והיכולות החברתיות של בני אדם. בראיון בנוגע לממצאי המחקר החדש סיפרה ג'אסוול כי "אלו נוירונים שמופעלים כשאנחנו רואים אנשים אחרים זזים, כמו לדוגמה כשרואים אנשים נפגעים. זה בדיוק מה שגורם לנו להתכווץ או להרגיש כאב אמיתי כשאנחנו רואים אנשים אחרים סובלים".