מגיש ערוץ 14 נגד רשת 13: "קנאות חילונית ואזרחית"

ביקורת על "קנאות" או "פנאטיות" בדרך כלל מגיעה מגורמים חילונים אשר מותחים ביקורת על התנהלות של דמויות או מוסדות התומכים ומקדמים התנהלות דתית במדינה, אך גם ההפך מתרחש מדי פעם בעולם התקשורת כחלק מביקורות בנושאים פוליטיים ואקטואליים שונים הבולטים בסדר היום הציבורי. במסגרת ביקורת חדשה כזו שהביע לאחרונה מגיש הטלוויזיה שי גולדן, המנחה את תכנית הבוקר של ערוץ 14, נגד העיתונאי רביב דרוקר והפאנל עימו שוחח במסגרת שידורי 'רשת 13' אודות נושא החשיבות של השופט לשעבר אהרון ברק לעולם המשפט הישראלי, הוא ביקר בחריפות את כל חברי הפאנל אשר אשמים לדבריו במה שהגדיר "פנאטיות חילונית אזרחית".

הדיון שנערך בפאנל עליו מתח ביקורת המגיש מערוץ 14 הוא דיון שעסק בשאלה של חשיבותו העכשווית של שופט בית המשפט העליון לשעבר אהרון ברק, עבור מערכת המשפט הישראלית בהווה. בנושא זה כתב גולדן, כך לפי כתבה חדשה שפורסמה באתר החדשות הישראלי ice, בביקורתו האישית כי "הביטו בקטע המדהים באמת שמונח כאן. מדובר בקנאות דתית, לכל דבר ועניין. לכל דבר ולכל עניין. פנאטיות חילונית אזרחית. אבסולוטית. ההבדל בין אדם דתי שנושא עיניים לגדול דור וענק בתורה לבין רביב דרוקר, או כל מי שסוגד לברק, היא שמעל לאדמו״ר ולרב הגדול ביותר יודע המאמין לומר שיש ה׳. עבור הפונדמנטליסטים של ברק, הוא עצמו אלוקים".

בהמשך הדברים שכתב, התייחס גולדן להתנהלות הלקויה לדעתו שמציגה התזה בעד השופט לשעבר ברק, והוסיף כי "ובפער בין אלה שיש מעליהם אלוקים לבין אלה ששמו עצמם לאלוקים, או שמו להם את ברק לאל, מתקיים המתח הבלתי ניתן לגישור בין שני המחנות בישראל. הנה כי כן – הכל שב ומתכנס לשאלות היסוד המהותיות ביותר בזהות הישראלית והיהודית: האם אתה יהודי ומאמין, או שמא אתה יהודי שאינו מאמין בדבר, להוציא אהרון ברק ותורתו. לא, אהרון ברק אינו היהודי הגדול בדורו, רביב. יש בינינו חתני וכלת פרס נובל. מנהיגים רוחניים ענקים חיו וחיים בינינו. מצילי ומושיעי ישראל בצה״ל. גיבורים שהם מיתוס. סופרים נעלים, רופאים גאונים. ברק אדם חשוב ובעל יכולות גבוהות במיוחד והשפעה מרחיקת לכת, אבל הוא לא היהודי הגדול בדורו, ובוודאי שדבריו אינם דברי אלוקים חיים".

בסיום דבריו כתב גולדן כי "כך נשמעת ונראית קנאות חילונית ואזרחית מטלטלת ומבעיתה, שחותרת תחת האלוקות עצמה. בקרב הזה, על רוחה של ישראל אסור לנו להפסיד. כי הפסד פירושו סופה של ישראל היהודית, האמונית והרוחנית. וגם סופה של האמונה היהודית כאבן יסוד בכינון המקום הזה ובעתידו של העם הזה. לי יש אלוהים. מעליי ובליבי. והוא לא מזכיר במאום את אהרון ברק. (נ.ב: שימו לב לגדעון לוי שם בצד שמאל. גם הוא בהלם)".