יצירה רפואית: אוזן שהודפסה במעבדה הושתלה בהצלחה

פתרונות טכנולוגיים חדשניים שמשנים את עולם הרפואה הפכו בעשורים האחרונים לנושא "שגרתי" שצץ פעם בכמה שנים כדי לדחוף את המדע צעד או שניים קדימה בתחומים שעד לא מזמן היו נחשבים לקסם, כמו במקרה של צעירה מקסיקנית שקיבלה השבוע השתלה יוצאת דופן שהיוותה פריצת דרך בין לאומית בתחום הרפואה. הצעירה נזקקה להשתלה של אוזן בשל מום גנטי מולד ממנו סבלה באזור אפרכסת האוזן, מה שלא מהווה לכשעצמו מחזה נדיר מדי בעולם הרפואה, אך מה שמייחד את ההשתלה הזו הוא המקור ממנו הגיעה האוזן המושתלת: לא מאדם אחר אלא מתרבית רקמות שנלקחה מהמטופלת עצמה ולאחר מכן "הודפסה" במעבדה בעזרת ציוד ביו-טכנולוגי מתקדם להדפסה בתלת ממד בעזרת חומרים אורגניים.

הניסוי אשר במהלכו טופלה הצעירה בטיפול המיושם לראשונה מעולם, נערך לאורך השנה האחרונה והראה לדברי הרופאים תוצאות "מרשימות" שהתגלמו לבסוף בהשתלה מוצלחת שעברה ללא סיבוכים. בהתאם להצהרת החברה שפיתחה את הציוד החדשני אשר באמצעותו נערך הניסוי – חברת הביוטכנולוגיה והסטארט-אפ '3DBio Therapeutics' – פרסמה לאחרונה את התוצאות של הניסוי והצהירה כי מדובר "בהצלחה גדולה" ובהתקדמות משמעותית בתחום ההדפסה האורגנית הביו-טכנולוגית שתוביל בעתיד לפיתוח אפקטיבי ומהיר של תרביות איברים במעבדה, אשר בזכותן יפחת מהותית הצורך בתרומות איברים אנושיות.

הצעירה המקסיקנית שקיבלה את הטיפול, כך לפי פרטים שפרסמה חברת '3DBio Therapeutics' בהצהרתה, היא צעירה בת 20 אשר סובלת ממום מולד באפרכסת האוזן אשר נקרא מיקורטיה וגורם לחוסר התפתחות של רקמות התאים באזור האפרכסת. בנוסף לאותה צעירה בה בוצעה ההשתלה בהצלחה, מקיימת החברה ניסוי בו משתתפים לדבריה 11 מטופלים בגילאי 6 עד 25 אשר זקוקים להשתלות קוסמטיות שונות, במטרה לבחון את בטיחות השימוש והיעילות הקלינית של תהליך ההשתלה החדשני במסגרת זמן של חמש שנים אחרי הניתוח. בהמשך, יפורסמו לדברי החברה גם תוצאותיו של מחקר זה, אשר צפוי להראות תוצאות מוצלחות שעשויות להוביל לאישור ואינטגרציה של סוג הטיפול הזה במערכת הרפואה המסורתית.

תוצאות מוצלחות אמנם נראו עד היום בניסויים המקדימים של החברה, אך מנגד מזכירים בכירים בה כי מדובר עדיין בטכנולוגיה חדשנית הנמצאת בתחילתו של תהליך יישום ראשוני בשטח. טכנולוגיה זו שואפת להיות העתיד של תחום הרפואה המחדשת, בו מתמקדים הרופאים בחידוש רקמות חיות ויצירת איברים חדשים להשתלה, אך נכון לזמן זה לא הטכנולוגיה ולא הרגולציה עדיין מוכנות ליישום מוסדי ומסחרי מלא של תהליכי השתלה שמקורם "בתרומת איברים" שהגיעה ממעבדה.