המחירים בשחור: חולים משלמים על המחסור בתרופות

המחסור בתרופות מסוימות שקיים במערכת הבריאות בישראל לקראת החורף הקרוב, אשר כמו תמיד מלווה באזהרות רבות בתקשורת לגבי סיכונים בריאותיים שונים שעלולים לאיים על שלום הציבור ובעיקר על שלומם של ילדים, גורם לחולים רבים לפנות לגורם היחיד שיכול לספק להם את הצורך הרפואי שלהם – השוק השחור, שפועל היום בישראל בעיקר דרך אפליקציית 'טלגרם' – בצעד שמאלץ אותם לשלם מחירים גבוהים ואף לפעול מחוץ לגבולות החוק.

גורם בכיר בתעשייה המשגשגת של מכירה לא חוקית בתחום הפארמה דרך אפליקציית 'טלגרם', אשר התראיין לכתבה בנושא המחסור החמור בתרופות שפורסמה באתר 'וואלה' והזדהה רק בשם הקוד 'ש', מספר כי "תראה, אני לא כלכלן, אבל לדעתי, כאחד שמוכר תרופות בטלגרם, השוק השחור מגלגל בהערכה שלי בקלות מאה מיליון שקלים בשנה. קל. וזה בשנים רגילות. השנה, בגלל הטירוף של המחסור בתרופות, כל השוק נכנס לאקסטזה, אני העפתי לדוגמא אלף כדורים של קלונקס ביומיים". לדבריו, המחסור בבתי המרקחת מורגש בבירור בקרב סוחרי התרופות הלא חוקיים, שמוכרים קופסאות בודדות של תרופות המיועדות להימכר לציבור ב-20 עד 50 שקלים במחירים שיכולים להגיע עד 300 שקלים לקופסה בודדת.

במסגרת "מחירון" של תרופות בטלגרם אשר פורסם בכתבה, מצוינות תרופות כמו 'פרקוסט' (שתי קופסאות ב-650 שקלים), 'אוקסיקודון' (עשרים כדורים של 40 מיליגרם כל אחד ב-500 שקלים), 'רטלין' (ארבעים כדורים במחיר של 900 שקלים), 'קלונקס' (שלושים כדורים ב-300 שקלים), 'סטילנוקס' (עשרה כדורים במחיר של 200 שקלים), 'בונדורמין' (עשרה כדורים ב-200 שקלים), 'ציפרלקס' (עשרים כדורים ב-300 שקלים), 'נוקטורנו פורטה' (כדור 7.5 מיליגרם ב-250 שקלים), 'אטנט' (ארבעים כדורי 10 מיליגרם ב-800 שקלים או כדורי 20 מיליגרם ב-950 שקלים), 'אסיול' (עשרה כדורים במחיר של 250 שקלים) ותרופות רבות נוספות, הנמכרות כולן במחירים הגבוהים במאות ואף אלפי אחוזים מהמחיר לצרכן הממוצע שקיים בדרך כלל בבתי המרקחת.

אותו גורם בכיר (ש') מספר כי "פעם הייתי רגיל שרק נרקוטיים קונים אצלנו בטלגרם תרופות, אבל עכשיו העולם השתגע, גם זקנים שולחים את הילדים שלהם לקנות אצלנו תרופות. זה כבר לא נרקומנים או נוער שרוצה לעשות שמח, אלא אבא ואימא שלך שנתקעו בלי תרופות וחייבים אותן. יש המון חולים שמקבלים מרשמים ולא משתמשים בהם אלא מוכרים את הכדורים לגורמים כמוני. אני לדוגמא קונה כדור קלונקס בחמישה שקלים ומוכר אותו ב-10 שקלים. אני לא יודע להגיד לך כמה תרופות כאלו מגיעות לשוק הזה, אבל תכתוב עשרות אלפים, זה בדוק". לדבריו, מאז תחילתו של "עידן טלגרם" ולאור האנונימיות הגבוהה שמספקת הפלטפורמה הזו לסוחרים, תחום הסחר הלא חוקי בתרופות צמח לממדים עצומים במספר שנים קצרות, למרות ניסיונות רבים מצד הרשויות להילחם בתופעה ואף לאחר שהוקם כוח מיוחד של משרד הבריאות שנועד "לפתור את הבעיה" או לפחות לטפל בצמצום ממדיה.

עו"ד אסף ורשה, שהתראיין גם הוא לכתבה ונשאל לגבי הסיכון שלוקח סוחר שמוכר תרופות ללא מרשם בשוק השחור, הסביר כי "הוא יכול למצוא את עצמו יושב מספר שנים בכלא, ובמקרה בו חלילה נפגע הצרכן בשל התרופה שמכר, ניתן להגיש תביעת נזיקין בסכומים שיכולים לטפס גם למיליוני שקלים. זו סכנת נפשות מכל היבט שהוא. גם למכור, גם לצרוך, שומר נפשו ירחק".